יומן קניות- לפעמים דברים לא הולכים כמו שחשבתי

זוכרים את לוח ההשראה של רון ומרינה המקסימים?

אם לא, מוזמנים להציץ בפוסט כאן.

מאז יום הקניות הראשון, יצאנו רון, מרינה ואני לשני ימי קניות נוספים. מצאנו המון מציאות שוות והספקנו כמעט את כל הפריטים ברשימה ועוד כמה פריטים שלא היו ברשימה. השיפוץ מתחיל בשבוע הבא ואני כל כך מתרגשת, כי הדירה הזו הולכת לצאת יפייפיה במיוחד.

כרית גיאומטרית בצבע כחול שמצאנו ביום הקניות הראשון

התחלה טובה

התחלנו בחנות הוילונות רוזבד ובחרנו וילון רך וחמים לבית. וילון הוא אחד מפרטי העיצוב שמשדרגים מיד כל חדר. לא משנה אם אתם רוצים להסתיר חלון מכוער או פשוט להוסיף צבע, חמימות  או טקסטורה לחדר, הוילון הנכון יכול להגדיר מחדש את האוירה בחדר. הקונספט של הדירה הוא אורבניות חמימה. כך שהחומרים הם בטון ועץ והצבעים הם מוקה, אפור, כחול עם נגיעות של חרדל. מכיון שבחרנו אריחי בטון לרצפה, רצינו להכניס וילון שיתן תחושה של בית. לסלון בחרנו וילון רך מבד בצבע עדין וחמים. כזה שיסתיר את החלון, יכניס את החמימות הנדרשת ויאפשר את הניגודיות של הבטון האורבני עם הבד החמים.

בד אוורירי וחמים לוילון

אורבניות חמימה, התמונה שהזמנו מ- society 6

אחרי בחירת הוילון, מיהרנו לבחור פרקט מדהים לחדרי השינה. עד כה, היום זרם והצלחנו לבחור בקלות ובמהירות. עד שהגענו לשוק הפשפשים ומשם דברים התחילו להתדרדר.

אכזבות

לצערי, היום, שהתחיל מוצלח והיה אמור להיות מאוד מבטיח, הפך במהרה ליום מאכזב למדי. נכנסנו לחנות בשוק הפשפשים לקנות מנורה לפינת האוכל. במבט לאחור, חנות זאת לא הגדרה נאותה, מדובר במעין חדר קטן, בית מלאכה שנראה כמו מחסן, עם המון בלאגן וחלקי מנורות בכל פינה. אני מאוד התלהבתי מהמנורה, היא בדיוק מה שחיפשנו. כל כך התלהבתי, שלא שמתי לב שרון ומרינה מתחילים להראות סימנים של חוסר נוחות. כנראה שהייתי צריכה להכין אותם מראש לכך שלא מדובר במקום מסודר… בנוסף, המחיר שננקב למנורה, לא עודד אותנו במיוחד.

המשכנו בחיפושים.

עברנו בשתי חנויות רהיטים שם חשבנו לרכוש את כל הריהוט לחלל הציבורי. מצאנו כורסא יפייפיה ובחרנו לה בד חרדל של שכטר עם טקסטורת שברון מהממת. (בתמונה ניתן לראות כורסא בסגנון דומה ובקטן את הכורסא שהזמנו). בגלל שיש לנו הרבה אפורים וכחולים, רציתי להכניס Pop של צבע וטקסטורה, כשראיתי את הבד של שכטר, לא היה לי ספק שמצאנו את הבד המתאים. בכדי לראות את הכורסא המוכנה, תצטרכו לחכות לסוף השיפוץ אחרי שנצלם את הדירה. אני סקרנית בדיוק כמוכם…

איפה הייתי? אה, כן… אכזבות. המשכנו לחפש רהיטים- שולחנות אוכל, שידות, מזנונים ופשוט לא הצלחנו למצוא משהו שמרינה ורון הסכימו עליו. כשאני מרגישה שאין חיבור, מבחינתי, ברור לי שצריך להמשיך הלאה. כל מה שאני צריכה הוא מבט אחד בעיניים של רון ומרינה כדי להבין אם הם מאוהבים או לא. והיום פשוט לא הייתה אהבה בעיניים.

איזו הרגשה איומה.

כשבנינו את לוח ההשראה שלנו, הכיוון היה ברור והייתי משוכנעת שאני יודעת בדיוק איזה פריטים לבחור. אבל כפי שקורה לפעמים, במציאות, פתאום מה שנראה יפה בתמונות, לא הרגיש נכון. האמת, שזו תחושה מאוד לא נעימה. במבט לאחור, יום הקניות לא היה מאכזב לחלוטין. הרי בחרנו וילון, פרקט ואפילו הזמנו כורסא  מדהימה לסלון.

עדיין, הרגשה איומה…

פינאלה מרגש

אחרי כמה ימים אני מקבלת ממרינה הודעה נרגשת. היא מצאה רהיטים מתאימים שהם אוהבים קבענו ללכת ליום הקניות האחרון בכדי לראות את הרהיטים במציאות ולבחור את כל מה שחסר.

למבואת הכניסה מצאנו שידה מדהימה בסגנון שנות החמישים עם טאצ' תעשייתי, עשוייה מעץ במראה טבעי וידיות ברזל ארוכות ודקות. עם האקססוריז הנכונים היא תהיה מושלמת. המגירה העליונה בשידה מיועדת למפתחות ופיצ'יפקעס שצריך בכניסה לבית. שאר המגירות והדלת הצדדית מיועדות לצעצועים של הילדים. אני תמיד בעד לקנות רהיטים שמיועדים למבוגרים וליעד אותם לדברים של ילדים. אף אחד לא צריך לדעת מה הארונית הזו מאחסנת, כך שאין שום סיבה לבחור ארונית שמיועדת לחדר ילדים (במיוחד אם היא נמצאת בסמוך לסלון).

מרינה התאהבה (בצדק), בשולחנות הגרניט האלו. השולחנות בשילוב אפור ועץ, בעלי מראה אורבאני ובדיוק מתאימים לקונספט של הדירה. בגלל הצורה המשונה של הסלון, היה לי ברור ששולחנות עגולים הם הפתרון המתאים ביותר, לא אובלים, לא אמורפיים, אלה פשוט עגולים. האמת, מרינה ורון שיחקו אותה כשהם מצאו את השולחנות האלו. אני לא הכרתי אותם והצעתי שולחנות מעץ, כי פשוט לא ידעתי שקיימים כאלו שולחנות מושלמים בארץ. מזל שהיה לנו לוח השראה ומשימה ברורה למצוא שולחנות עגולים. ומזל שלא התפשרנו על השולחנות שראינו בשוק.

על כלות ושושבינות

שולחן האוכל שמצאנו הוא לא פחות ממושלם. יש לו שלוש רגליים שחורות (כן, אתם קוראים נכון, שלוש ולא ארבע) ופלטה עליונה מעץ. צילמתי, אבל יצא מטושטש, אז גם הפעם תאלצו לחכות לצילום יותר טוב. בינתיים תסתפקו בתמונה של גוף תאורה, אחד משבעה שיתנוססו מעל לשולחן האוכל. מנורה מעל לפינת האוכל חייבת להיות מדהימה. זה למעשה התכשיט של הבית, האלמנט הקישוטי המרכזי.

כשאתם בוחרים מנורות לבית תזכרו את הטיפ הבא: מנורה אחת היא הכלה וכל השאר שושבינות. אתם יכולים לתאר לעצמכם מה יקרה אם יהיו לכן יותר מידי כלות בבית??? כאוס מטורף!  שימו לב לשתי השושבינות המקסימות שבחרנו. כמעט הלכנו על מנטה, אבל חששתי שהוא יהיה קצת חיוור, אז ביקשנו שיצבעו אותן בצהוב, כדי שיתנו קצת צבע שובב למטבח ויתחברו עם החרדל של הכורסא בסלון.

דה ז'ה וו

אני יודעת, שוב כיסא איימס…

לא, אני לא חוזרת על עצמי באופן מכוון.

כן, אני יודעת שהשתמשתי בו כבר בשלושה פרוייקטים קודמים שלי.

ברור שאני יודעת שרואים אותו בכל פינה.

באמת שחיפשתי כסא אחר. כיסא איכותי, קלאסי ועמיד. כזה שיתאים לסגנון של הבית וגם יהיה במחיר טוב. אפילו התלבטנו בין הכסא הזה לכסא רשת שחור מהמם! אבל הוא היה יקר יותר ונראה כאילו הוא לא יחזיק מעמד זמן רב בבית עם ילדים.

ההתלבטות הייתה קשה, כי מצד אחד, אני ממש לא אוהבת לחזור על עצמי. אבל מצד שני, זה כסא מושלם. הכסא הזה הוא השמלה השחורה הקטנה של הרהיטים. הוא לא מאוד יקר, הוא מפלסטיק, כך שקל לנקות אותו והוא מתאים לכל סגנון.

מה עשיתי?

אמרתי לרון ומרינה את האמת:

"תראו, הכסא הזה כבר קצת למאוס. אני השתמשתי בו בשלושת הפרוייקטים האחרונים שלי והוא נמצא בכל בית שני בישראל ובאופן אישי, קשה לי לשים אותו בעוד פרוייקט. מצד שני, זה כסא קלאסי שישאר אתכם לעוד הרבה זמן וימשיך להיות נכון, כך שהבחירה היא בידכם".

הם בחרו את הכסא בגרסא השחורה שלו.

אין לי ספק שהוא יהיה מהמם ושזו הבחירה המתאימה להם.

זהו הסתיימו ימי הקניות. יש עוד המון פריטים שלא צילמתי, או לא ציינתי. כבר אמרתי שאני מאוד מתרגשת מהדירה הזו?

אני חושבת שהמנורת בטון היא הפריט האהוב עליי מסבב הקניות הזה…

איזה פריט הייתם חומדים לעצמכם?

Comments

comments