אחת העצות שלי לכל מי שרוצה לעצב בית, היא לא לדבר עם שכנים, קרובי משפחה ומיני נשמות טובות שממהרות לחוות דעה על איך צריך לעצב בית (כמובן שאני מדברת רק על נושא העיצוב, התייעצויות אחרות תקבלו בברכה). הסיבה היא פשוטה, בעיצוב קיימים קונצנזוסים שונים לגבי איך בית צריך להראות ואיפה דברים צריכים להיות ממוקמים. כל אלו כמובן נתונים לשינוי בהתאם לתקופה, לטכנולוגיה ולאופנה.
כשאני מעצבת בית, אני רואה לעיני את המשפחה שעבורה אני מעצבת את הבית ולא רק את איך המשפחה הזו נראית היום, אלא איך היא תראה גם בעוד חמש שנים (בשביל עשר שנים ויותר, אני צריכה להיות מגדת עתידות ואת זה לצערי, לא מלמדים בשנקר).
מדף תלוי במקום שידה??? גוואלד!
אני רואה חשיבות גדולה בתפירת הבית המושלם למשפחות איתן אני עובדת ולכן, אני לא בהכרח נכנעת לקוננזוס הקיים. למעשה, היום אני רוצה לאתגר כמה מן הקונצנזוסים האלו ולתת את האלטרנטיבה שלי לעיצוב או לפחות לפתוח קצת את הראש לרעיונות אחרים.
התאמת הבית לאורך החיים שלכם
הבעיה עם קונצנזוס, היא שהוא מכניס אותנו לטייס אוטומטי, ההחלטות שאנחנו עושים, לא בהכרח מתאימות לאורך החיים שלנו אלא נשענות על הנחות יסוד כמו: ״ככה עושים היום״. דוגמא נפלאה לכך היא הטלויזיה. בעשורים האחרונים, הטלויזיה הפכה למרכז הסלון באופן מילולי, עד כדי כך שבאופן אוטומטי כל התכנון של ריהוט הסלון, סובב סביבה.
במידה והטלויזיה משחקת תפקיד חשוב בחייכם ואתם צופים בה המון, אז יש לכך הצדקה אבל אם לא? אז אני ממליצה לכם לחשוב על אלטרניבה. במקום למקם את הספות מול הטלויזיה, ניתן למקם אותן זו מול זו, כדי לאפשר שיחה בין היושבים ולמקם את הטלויזיה בקיר צידי ולא במרכז ההתרחשות. אם יש לכם פינת משפחה, אני מזמינה אתכם להשתשע עם הרעיון של הוצאת הטלויזיה מהסלון לחלוטין ולהעתיק אותה לפינת המשפחה. במידה ואתם לא יכולים לותר על טלויזיה, ניתן להשתמש במקרן. בתמונה: הקיר מול המקרן הוא מגנטי ולכן ניתן להוריד את התמונות כשצופים בטלויזיה ולהחזיר בשאר הזמן. יש אינסוף אפשרויות לסידור הרהיטים בסלון ולכל משפחה מתאים סידור אחר. חשוב שתבחרו בסידור שמתאים ביותר לאורך החיים שלכם ולא כי נסחפתם עם הקונצנזוס.
גם אם תתאמצו, לא תמצאו כאן מסך טלויזיה
קונצנזוס נוסף שהפך לסטנדרט מקובל, הוא סוויטת הורים עם חדר ארונות וחדר רחצה צמודים. אני מודה שיש לכך קסם, אבל הרבה פעמים, זה מגיע על חשבון סוויטת הורים פצפונת. אישית, אני לא להוטה על הרעיון של שירותים בתוך חדר הורים… במילא אם אני צריכה להתפנות בלילה, אז האור והרעש מפריעים לבנזוג ואני מוצאת את עצמי בשירותי האורחים. לגבי חדר הארונות, שהוא חלומה של כל אישה (כולל אותי), אני יכולה לומר שאם הוא קטן מידי, הוא יהיה פחות פרקטי מארון ולא ממש יחשב כהגשמת חלום. בשנים האחרונות, אני רואה המון דירות קבלן עם חדרי אמבטיה וארונות פיצפונים ולא נוחים במיוחד. אין לי משהו אישי נגד סוויטת הורים, אבל לא בכל מחיר…
חדר אמבטיה גדול במקום סוויטת הורים צפופה
לחשוב על הצורך ולא על הפתרון
תחשבו על עיצוב הסלון שלכם לרגע. מה אתם מדמיינים? ספה, שולחן קפה, כורסאות ומזנון לטלויזיה?
עכשיו תחשבו על חדר השינה שלכם… סביר שתדמיינו מיטה, פינת איפור ושתי שידות.
בחדרי הילדים כנראה שתחשבו על מיטה, ארון ושולחן כתיבה עם מדפים.
כשאתם חושבים בתבנית המקובלת, אתם חושבים על פתרון ולא על צורך. כשחושבים על פתרון, חושבים על רהיט מסויים: כיסא, שולחן, ארון וכדומה. אבל כשחושבים על הצורך, ההגדרות יכולות להיות נזילות הרבה יותר. דוגמא מצויינת למחשבה על צורך ולא פתרון, הוא הטיפול בנישה בבית של קרן ואודי. בסלון שלהם הייתה נישת בריקים ובתוכה כורסא ושואב איי-רובוט. הפינה נשארה לא מוגדרת ובני הזוג חיפשו להגדיר אותה. כשפנו אליי, הם חשבו לתלות בנישה מדפים לספרים, אבל כששאלתי אותם לגבי הצורך שלהם, הסתבר שהם מעוניינים במקומות ישיבה נוספים לסלון. כך נולד הרעיון של הפיכת הנישה לפינת קריאה עם הדומים נשלפים שישמשו כמקומות ישיבה נוספים לאורחים בעת אירוח.
כשאתם מעצבים את ביתכם, חשוב שתזכרו לעצב לעצמכם ולא לאחרים. בכדי לעשות זאת, עליכם להתמקד בצרכים שלכם כמשפחהה ולא לרוץ לפתרון ה״מובן מאיליו״. אני מבטיחה לכם שתגלו שכשאתם מרשים לעצמכם לצאת מהתבניות הקיימות הכל יהיה אפשרי: מזוודה ישנה תהפוך לשולחן קפה, לוקר של בית ספר יהפוך לארון בגדים והאפשרויות הן אינסופיות. אתם תרוויחו בית אישי וייחודי שמתאים בדיוק לצרכים שלכם.
אני בטוחה שגם בבתים שלכם הצלחתם לשבור קונצנזוס אחד או שניים. אני תמיד אוהבת לשמוע על הבתים שלכם, כך שאני מחכה לשמוע איך התאמתם את הבית שלכם לצרכים שלכם תוך התעלמות מכל הפולניות אשר צקצקו בלשונן…
צילומים: אביבית ויסמן
