כנראה שלגמרי ירדתי מהפסים… אני לא ממש מאמינה שהסכמתי לעשות את זה, אבל מיכל שכנעה אותי שזה המצב.
היא חוזרת עם משפחתה לארץ לאחר שהות של מספר שנים ברילוקיישן בבוסטון והיא רוצה שאני אעצב לה את הבית. יותר מכך, היא רוצה שאת מירב הקניות נעשה online בארה״ב והיא תביא את הדברים במכולה לארץ.
בואו נחשוב על זה, מיכל הזמינה אותי להרפתקאה מהסוג המפחיד ביותר עבור מעצבת: דו קרב אימתני מול האויבות הגדולות ביותר שלנו: התמונות.
תמונות הן שקרניות פתלוגיות שלא מייצגות את המציאות בצורה נאמנה. הן יודעות להסתיר פגמים, לעוות פרופורציות ולגרום לצבעים מכוערים להראות יפייפיים. לכן, כשבוחרים פריטים לבית, בהסתמך על תמונות, מבלי לראות אותם במציאות, לוקחים סיכון גדול מאוד.
פינת אוכל: שולחן, תמונות, מנורה, כיסאות
כמעצבת, חשוב לי לתת ללקוחות שאני מלווה את השירות הטוב ביותר שאני יכולה. לכן, הודעתי למיכל שאין סיכוי, שאני לא אוכל לעזור לה ושזה פשוט לא יקרה. הרי אני יודעת שבכדי לעצב חייבים להרגיש את החומרים, לחוש את הטקסטורה של הרהיטים, לראות את הצבעים, להבין את הגודל והפרופורציה של הפריטים.
אמנם אני אוהבת מאוד לעשות קניות לבית באינטרנט (ניתן לקרוא עוד על כך בפוסט מיוחד בנושא), אבל לקנות את כל הריהוט אונליין מבלי לראות אף פריט בעין הבוחנת שלי? זה גובל בטירוף.
כנראה שאני אכן קצת משוגעת, אחרת לא הייתי יושבת עכשיו וכותבת את הפוסט הזה.
אז למה מצאתי את עצמי בהרפתקאה מפחידה שכזו? מה ששכנע אותי הוא הקול של מיכל. אמנם מעולם לא נפגשנו במציאות (הזוי לכשעצמו), אבל הרגשתי שיש לנו חיבור טוב, אפילו אם מפרידים בינינו יבשות וימים. עם כל הפחד והחששות קפצנו אל הלא נודע ויצאנו להרפתקאה.
וכל מעצבת תאמר לך שחיבור טוב, זה הכי חשוב לפרוייקת מצליח.
סלון: כורסא תכלת, כורסא ורודה, תמונות, כרית שחור לבן, כרית ורודה, כרית זהב גיאומטרית, כרית לבן וזהב, שטיח
מיכל כבר רכשה ספה, כורסא ושולחן סלוני, לפני שפנתה אליי. לאחר שראיתי את הפריטים, היה לי ברור שאת הספה שהזמינה נצטרך להחליף.
מיכל ביטלה את ההזמנה (מזל שזה ארה״ב) והחלטנו שאת הספה, נרכוש בארץ, בגלל שזו אחת הרכישות החשובות ובגלל שאני יודעת היכן להשיג ספה בהתאמה אישית ובמחיר טוב ללקוחות שלי.
אם נזמין כורסא, הסיכוי שהיא לא תתאים הוא נמוך… אבל ספה זה עניין לגמרי אחר, כפי שלמדנו בפוסט הקודם על איך לבחור ספה לבית.
כל פעם שאני חושבת על הפרוייקט הזה, אני נמלאת בחרדה. הכל בו נעשה שלא לפי הכללים והחוקים. לעצב בית בצורה הפוכה זה מתסכל מאוד.
לדוגמא, הזמנו מנורות יפייפיות למטבח, אך כשהגעתי לשטח וראיתי את המיקום של המנורות במציאות, ידעתי שהייתי צריכה לבחור במנורות אחרות.
לא שזה אסון, הן עדיין יהיו יפות, אבל הייתי בוחרת כיוון קצת אחר לו המידע שהיה ברשותי היה מדוייק יותר.
מצד שני, יש בפרוייקט הזה הרבה קסם והקסם מתחיל בדבר החשוב ביותר בין לקוח ומעצב והוא האמון ההדדי.
אז נכון, אני לא ישנה בלילה, כי פתאום אני לא בטוחה שחישבתי נכון את ההמרה מאינטשים לסנטימטרים, אבל כשאני רואה את המספר של מיכל על הצג ואנחנו מדברות בכדי לסגור פינות ולהחליט מה מזמינים ומה לא, אז אני נרגעת ויודעת בליבי שבסוף כל החלקים של הפאזל יתחברו לכדי תמונה יפייפיה.
פינת משפחה: ספה, שולחנות צד, כרית צהובה, כרית קילים, כרית גדילים, תמונה, כריות, שטיח, פוף
בתמונות המצורפות, אתן יכולות להתרשם מהבחירות שלנו לבית: לפינת האוכל, לסלון ולחדר המשפחה.
בכל פעם שאני מטילה בעצמי ספק או חוששת שמיכל תהיה מאוכזבת מהתוצאה הסופית, אני חוזרת להתבונן בלוח ההשראה הזה והצבע קצת חוזר לי ללחיים.
כנראה שעד שהמכולה תגיע ונעמיד את כל הרהיטים בחלל, לא נידע האם הצלחנו או לא. בינתיים, אני ומיכל נהנות, חרדות ובוטחות זו בזו, שבסוף התהליך הזה, מיכל תקבל את בית חלומותיה ואני אוכל לחזור ולנשום…
ועכשיו, אני חייבת לדעת, איזה מהפריטים המשגעים שבחרנו, היית רוצה לעצמך? אני הייתי רוצה את השטיח הלבן המשגע.
אה, כמעט שכחתי, לא צריך מכולה בכדי שהפריטים המשגעים האלו יהיו שלך. כל מה שצריך, זה ליצור קשר עם Shipo שעושים משלוחים מארה״ב לנקודת הפצה לבחירתך.
אם shipo לא היו קיימים, בטוח היו חייבים להמציא אותם.
איזו חוויה! מעניין לראות איך הדירה תיראה בסוף התהליך 🙂
מה זאת אומרת? תראה מהמם! בהחלט חוויה שלא אשכח בקרוב…
[…] ומכיון שבפרוייקט הזה לא הייתה מכולה מארה״ב (כמו בדירה מבוסטון שדרך אגב בפרוייקט ההוא המכולה כבר הגיע וכן, הכל משגע), […]
ואוווו דברים מהממים!!! אפשר לשאול מאיפה המנורה?
הי בת חן. לחצי על המילה מנורה מתחת לתמונה. יש לך שם לינק לחנות
[…] (פעמיים). בפעם הראשונה, התדפקה על דלתי הזדמנות פז לעצב את הבית של מיכל שחזרה עם משפחתה לארץ, לאחר שהות ממושכת בבוסטון. […]
[…] לבית בשלט רחוק. מספיק לקרוא את השורות הראשונות של הפוסט של יומן הקניות בכדי להבין למה. אבל כשאני מסתכלת על […]