כבר סיפרתי לכם בעבר על הסוד שלי לרכישת אקססוריז לבית באינטרנט. בעיני, זו דרך מצוינת למצוא פריטים יפים לבית מבלי לקום מהכסא. כשאני מרפרפת בחנויות הרהיטים האינטרנטיות בחו״ל, ליבי תמיד נצבט קצת לנוכח שלל רהיטים יפייפיים, חלקם במחירים שניתן רק לחלום עליהם בארץ, רובם שני טרנדים קדימה מהפריטים שניתן לראות בחנויות כאן. הלוואי ויכולתי בלחיצת כפתור להזמין את כל הטוב הזה לבית האישי שלי. אבל, בעוד בחו״ל זה מאוד מקובל לרכוש רהיטים לבית באינטרנט, בארץ, זה ממש לא נפוץ, שלא לדבר על כמעט בלתי אפשרי (מתי הפעם האחרונה שראיתם מחיר על ספה באתר רהיטים).
מסתבר שחלומות מתגשמים (פעמיים). בפעם הראשונה, התדפקה על דלתי הזדמנות פז לעצב את הבית של מיכל שחזרה עם משפחתה לארץ, לאחר שהות ממושכת בבוסטון. רוב התהליך נעשה בשלט רחוק ואני שקשקתי במשך כל התקופה הזו (אתן יכולות לקרוא על כך כאן). הבית יצא פשוט יפייפה ואני לא יכולה לחכות שהתמונות מיום הצילומים יגיעו לדסקטופ שלי. בפעם השנייה, זו הייתה מעיין, חברתה של מיכל שפנתה אליי לעיצוב בשלט רחוק. מעיין המקסימה שקפצה לביקור מולדת, ביקרה בבית של מיכל, שמעה ממנה על התהליך ואהבה את התוצאה. הדרך משם לפרוייקט המשותף הייתה קצרה במיוחד.
סקרניות? אתן מוזמנות לקפוץ לאינסטגרם שם תוכלו להציץ בתמונות מיום הצילומים.
אני גאה במיוחד לתת לכן הצצה לאחד הפרוייקטים הכי מרגשים שמונחים על שולחני כרגע. הבית של מעיין, הוא אחד מהבתים היותר מהממים שראיתי. דמיינו לעצמכן בית אמריקאי ישן, עם קרניזים בכל התקרות ומולדינג (פלטות מעץ כמו של פעם), על חצי הגובה בכל הקירות. בית מרווח בעל שלוש קומות, חלונות גדולים ויפים מעץ צבוע לבן ורצפת פרקט יפייפיה. דמיינו מדרגות עם מעקה עץ ישן … בקיצור, בית חלומות מעלף. כמו כל דוגמנית יפייפיה, גם בית יפייפה, לא יכול להיות שלם בלי הריהוט והאקססוריז המתאימים. ואחרי ההצלחה בעיצוב בשלט רחוק עם מיכל, צברתי ביטחון, שינסתי מותניים ויצאתי להרפתקאת עיצוב חדשה ומרגשת.
באופן מוזר למדי, אני בטוחה שכך תעיד גם מעיין, למרות שמפרידים בינינו יבשות וימים, אנחנו משדרות על אותו התדר בדיוק ומתקשרות בתלפטיה. כן, כן, אין לכך הסבר אחר וטלפתיה זה בדיוק מה שקורה בינינו. אחרת איך ניתן להסביר את העובדה שהעלנו את אותם המוצרים ללוח ההשראה שלנו באותה השנייה?, הגבנו באותן המילים לגבי מוצר מסויים באותו הרגע מבלי לראות את התגובה של השניה? משהו קוסמי מתחולל בינינו ומבחינתי, אין הסבר אחר, כנראה שאנחנו נפשות תאומות מה שמעיד שכנראה יהיה כאן בית מיוחד ויפייפה. בואו ונצלול אל לוחות ההשראה היפייפיים שבקרוב יהפכו לבית שוקק חיים מעוצבים.
מטבח
נתחיל בלב של הבית, המטבח ופינת המשפחה. חלל מקסים עם אח, חלון גדול ומטבח אמריקאי טיפוסי: מטבח עמוס ארונות מעץ בצבע דבדבן, עם אי גדול וחיפוי שיש שחור מאסיבי. המטבח העמוס והכבד, הוא העקב אכילס של החלל היפייפה הזה. מכיון שהחלפת מטבח היא לא עניין פשוט ובטח שלא זול, ניסינו לחשוב על פתרונות יצירתיים בכדי לשדרג אותו מבלי להחליף אותו. החלטנו שאת הארונות מטבח נצבע בצבעים בהירים, נחליף ידיות ונקנה לו מראה יותר עכשווי.
המטבח כולל בתוכו פינת אוכל קטנה, בחרנו לפינה זו שולחן עץ מקסים וכיסאות דקיקים בצבע בלאש, זאת בכדי שלא להעמיס יתר על המידה על הפינה הקטנה. מעל לשולחן האוכל תתלה מנורת עלים מטריפה שמשתלבת מהמם עם מנורות הזכוכית שיתלו מעל לאי. האי יתחדש בסט כיסאות עם גלאם של ״סטים פאנק״ בועט וכמובן שהמטבח לא יהיה שלם בלי תמונת גי׳רפה היפית שבראשה שזורים פרחים (אף מטבח לא יכול להיות שלם בלי תמונת ג׳ירפה היפית שבראשה שזורים פרחים).
ג׳ירפה, כיסא אוכל, ,שולחן, מנורת תקרה, ידית, מנורה תלויה, כיסא בר
פינת משפחה
פינת המשפחה, החלל שבו הכל קורה ובו היה לנו חשוב לייצר מקום בו בני הבית יוכלו לשבת, לשוחח ולהנות עם חברים. לכן, בחרנו שתי ספות זוגיות (loveseats), שישבו זו מול זו. לספות יש מעין בד אפרפר עם נקודות שחורות. הבד הזה הוא שילוב מושלם של חספוס רוקיסטי שמתלבש מהמם על ספה סופר מודרנית עם קוים נקיים. בין הספות, במקום להציב שולחן קפה, החלטנו להשתמש במזוודה ישנה שתתן מראה קצת זרוק ולא מתאמץ לחדר. עדיין לא מצאנו את האחת, אז אם אתן במקרה בשוק הפשפשים של בוסטון ונתקלות באיזו תיבה ישנה, תנו לי צילצול… את המזנון אתן אולי מזהות מאיקאה ומצאנו ראש שור מהמם, שבדיוק משתלב עם המזנון. הפסל המהמם הזה הוא של Urban Masquarde והמקום הטבעי שלו הוא מעל לאח.
לקשירת החדר, בחרנו בשטיח יפייפה. אם צפיתן בסרט ביג ליבובסקי, אתן ודאי יודעות שכל סלון צריך שטיח שבאמת יקשור את החדר יחד. כמה חיפשנו שטיח מתאים… חרשנו את חנויות השטיחים האינטרנטיות עד שמצאנו אחד מושלם… כמעט. למה כמעט? הוא התאים בצבעים, בסגנון, בגודל, והיו עליו ביקורות טובות… אז מה הבעיה? הוא לא היה במלאי (חצוף שכמותו). אחרי ניסיונות כושלים לחכות שאולי הוא יחזור למלאי, החלטנו לחזור ולחפש שטיח אחר ואז נתקלנו בשטיח ההורס, המושלם, בצבעים המדוייקים, בדיוק בגודל שחפשנו והכי חשוב: נמצא במלאי!
שטיח, ספה, שור/סאגה שולחן צד, מנורה, מזנון, תיבה
סלון רשמי
הסלון הרשמי, הוי, הסלון הרשמי. למי שלא יודעת, סלון רשמי הוא סלון ללא טלויזיה, כמה כיף לעצב סלון מבלי לחשוב איפה תהיה הטלויזיה ואיך הספה תשב מולה ואיך לעצב את הקיר של הטלויזיה מבלי שישימו לב לטלויזיה עצמה. כמה כיף שלא צריך להתפשר.
הסלון הרשמי הוא חדר מכובד לאירוח רשמי ועל כן, היה לנו חשוב שהוא ישדר יוקרה אבל ישאר נעים וביתי. אם חושבים על יוקרה, בראשי מיד עולה תמונה של ספת צ׳סטרפילד קטיפתית בצבע סגול חציל. בשיחותיי עם מעיין, צחקנו על כך שאם זה היה תלוי בנו, את כל הבית היינו עוטפות בקטיפה רכה ומבריקה. למעשה, זה היה תלוי רק בנו, אבל אפילו אנחנו הבנו שיש גבול לקטיפה. וכשמעיין העלתה ללוח את ספת הצ׳סטרפילד הקטיפתית, ידענו שהיא האחת והיחידה שתהיה בסלון הרשמי. היא מגיעה במגוון צבעים, כולל סגול חציל אותו שקלנו ברצינות, אבל בסוף החלטנו ללכת עם גוון רגוע יותר של ירוק ים. שלחתי את מעיין לעשות את ״מבחן הישבן״ והיא דיווחה שזו הייתה חוויית ישיבה מושלמת (לא שזה משנה, כי הספה כל כך יפה שגם אם לשבת עליה היה מרגיש כמו לשבת על מסמרים, עדיין היינו בוחרות בה מבלי להניד עפעף). לספה ציוותנו שתי כורסאות נייטרליות (שלא יגנבו לה את הברק), ושולחן זהב עם מראה עשיר. מעל לספה תכננו קיר תמונות של יצורי ים שונים שלא יבייש אף בית חלומות מההמפטונס ומתחת לכל היופי הזה נפרוש שטיח דמוי וינטאג׳ משופשף כיאה לחדר כל כך מכובד.
ספה, כרית, כורסא, שולחן, אמנות, שטיח
חדר אוכל רשמי
פינת האוכל הרשמית, לא בדיוק נכנסה לתקציב שלנו, אבל זה לא עצר מבעדנו לחלום ולנסות להבין איך נעצב אותה כשיתפנה תקציב חדש. הפריט היחידי שכרגע רכשנו הוא הטפט ציפורים ההורס. זה הפריט הראשון שנכנס ללוח ההשראה שלנו וידענו שכל העיצוב של פינת האוכל יהיה סביבו. הטפט הזה עשוי מקליפה של עץ החלומות, צבוע בצבעי מים עם מכחול עשוי משיער של חד קרן ועליו מפוזרת שכבה דקה של אבקת פיות. והוא הדבר הכי קרוב לשלמות שאי פעם ראיתי. שאר הרהיטים בחדר, כנראה ירכשו מאוחר יותר, אבל הלוח יצא כל כך מקסים שהייתי חייבת לשתף אתכן.
טפט,כיסא, מראה, מנורה, ארון כלים, שולחן
חדר השינה
חדר השינה הוא חופשה ארוזה במסווה של חדר בבית ולכן היה לי חשוב להכניס אליו אוירה של חוף ים טרופי. כשרוצים להכניס אוירה לחדר, הכי קל לעשות את זה בעזרת אמנות לבית. סדרה של תמונות ים של Gray Malin בשילוב עם הפרינט של הציפורים המקסימות של לירון חרט. יחד, יוצרות אוירה של חופש טרופי וים רגוע. חדר השינה תוכנן כמקום מפלט, אי של שפיות ושקט בצבעי ים ושקיעה. המיטה המושלמת הייתה קצת קשה לי לעיכול. מצד אחד, זה הדבר הכי מושלם שראיתי בחיי ומצד שני, מה יגידו השכנים של מעיין? כמעט ורציתי לומר לה שהיא קצת too much. אבל כשאני ומעיין דיברנו (היו לנו שיחות טלפון נפלאות רבות במשך כל התהליך), הבנתי שהיא פשוט התאהבה בה. ומה אמרו השכנים? מעיין סיפרה לי שחברה שלה אהבה את המיטה אבל אמרה שהיא לא הייתה שמה אותה בבית. וכאן, אני חייבת לתת לכן טיפ קטן. זה בכלל לא רלוונטי מה השכנים והחברים יחשבו. הכי חשוב מה אתן חושבות ואוהבות. והמיטה של מעיין, כל כך מושלמת שזה קצת מפחיד ובאמת לא מתאים לכל אחת. המיטה היא לא הפריט היחיד שמעיין התאהבה בו. את הכורסא שבלוח מעיין ייעדה לסלון הרשמי. אבל אני הטלתי עליה וטו. לא בגלל שהיא לא יפה, היא פשוט לא התאימה לסלון הרשמי או לחדר משפחה. אבל התאהבות היא התאהבות ולכן הכורסא מצאה מקום בחדר השינה ולצידה נבחר שטיח שכל ייעודו בחיים היה למצוא את הכורסא הזו ולשבת לרגליה.
פרינט, בול עץ, מנורה, כורסא,שידה, תמונה, מיטה
לאט לאט, כל הפיסות של הבית מתחברות להן יחד. יש לנו עוד המון פריטים קטנים לבחור, אבל הרוב הגדול כבר הוזמן. בשבוע הבא, מעיין מגיעה לביקור בארץ וסוף סוף, אחרי חודשים של תכנון, אני אפגוש אותה פנים מול פנים. אני בטוחה שזה יהיה בליל ירח כחול ושהשינויים הקוסמיים שיתרחשו אחרי המפגש שלנו ייזכרו בהיסטוריה לשנים הבאות. עד אז, אני אסתפק בלוחות ההשראה הנועזים שלנו ובפריטים הייחודיים שבחרנו.
ובינתיים, אני חייבת לדעת, איזה פריט תחמדו לעצמכן? אני נקרעת בין המיטה, לבין הכיסאות קטיפה והטפט ציפורים ההורס. המכנה המשותף הוא שכולם מאנתרופולוג׳י אבל היוצא דופן מבין השלושה, הוא הטפט. הוא היחיד שאני באמת יכולה להזמין לארץ… לכל השאר הם לא עושים לכאן משלוחים…
אני הכי אהבתי את הכורסא שבסוף יועדה לחדר השינה וכן גם הטפט מדהים, חוץ מזה ממש נהנית לקרוא אותך וככ מזדהה אם ההתבאסות מחוסר היכולת להזמין רהיטים באינטרנט, כייף לך שזכית באיזשהו אופן לעשות את זה וכל הכבוד על העיצוב בשלט רחוק
תודה רבה סיגל.
אני תמיד מרגישה שאני מגשימה את כל חלומות העיצוב שלי דרך הפרוייקטים.
במיוחד כשמגיעות התמונות שמנציחות את העיצוב.
באחת התגובות רשמה הילה. מוכנה למכור כליה. ואת עוד "מסכימה"
אוי לכם מלהגיע ליום הזה. גם אם זה בצחוק… זה עצוב.
נראה שאין לכם מושג מה קורה עם כליות היום.
תגובה רדודה ומטופשת.
איריס, הרי ברור שאף אחת מאיתנו לא באמת מתכוונת למכור כליה. אני מתנצלת אם נפגעת.
[…] אני מוצאת את עצמי הרבה פעמים מסרבת לדברים שנראים לי מפחידים או מסוכנים, כך לדוגמא, סרבתי להתחיל להרצות במכללת אורט (טוב, כי פנו אליי שבועיים לפני תחילת הסמסטר, כך שלא היו לי מערכי שיעור מוכנים והייתי צריכה להמציא הכל תוך כדי תנועה). אחרי שראש המחלקה שיכנע אותי התחלתי ללמד ובתחילת החודש התחלתי את השנה הרביעית. בשבילי, זה סימן שאני צריכה לקחת יותר סיכונים ואולי להיות פחות מחושבת, אחרי הכל, אם מיכל לא הייתה משכנעת אותי, לא הייתי מגיעה לעצב את הבית של חברתה מעיין בבוסטון (את יומן הקניות המטריף שלו ניתן לקרוא כאן). […]
[…] שמחכות לדגמן (למי שמתעקשת לדעת: עיצוב בשלט רחוק של בית בבוסטון (אין לי מושג עדיין איך היא תצולם, אני במת צריכה לדאוג […]
[…] לקרוא על כך פה ועל בית נוסף שעיצבתי מבלי לראות אף רהיט פה. בשני המקרים מדובר בלקוחות שמתגוררות בארה״ב וזה לא […]
[…] בית שעיצבתי בנס ציונה, אחרי שהלקוחה עלתה מבוסטון והבית בבוסטון לו עשיתי סטיילינג בלי להיות בו פעם אחת, אני לגמרי […]