כשאיליי נולד, חיפשתי עבודה כשכירה ולא ממש הצלחתי למצוא עבודה שתתאים לטייטל החדש שלי: מעצבת פנים|בלוגרית|אמא. למעשה, בפוסט הראשון שאי פעם כתבתי בבלוג הזה, אני מסבירה למה כדאי לעבוד מהבית (כנראה שהייתי צריכה לשכנע את עצמי בכך). לא ברור מה חשבתי לעצמי כשבחרתי שזה יהיה הפוסט הראשון שלי. היום, הייתי כותבת פוסט היכרות שמסביר מי אני ומה אני רוצה לכתוב בבלוג הזה. אבל במקרה או שלא במקרה, זהו הפוסט הראשון שכתבתי וכשחושבים על זה, עצם היציאה לעצמאות והעבודה מהבית היא חלק חשוב מאוד מהחיים שלי כיום.
אם במקרה חשבתם שבכדי לעצב משרד ביתי/פינת עבודה, אתם חייבים חדר גדול ומרווח, אז תחשבו שוב. למרות שהרעיון של ״חדר עבודה״ נשמע נהדר, בכדי ליצר מרחב עבודה, צריך מקום לשני דברים בלבד: משטח עבודה וכיסא (אפשר גם להוסיף מדפים, אבל לא חובה).
שעון חול מהמם home piece
הדבר הראשון שחשוב לעשות כשמתכננים את הבית הוא להחליט על סדר העדיפויות שלכם כמשפחה. הטעות הכי גדולה היא לעשות את מה שכולם עושים, רק כי זה מה שכולם עושים ולמצוא פתרון מבלי שהגדרתם את הצורך שלכם. בבית של צופית ודידי (אותם אתם זוכרים כמובן בזכות חדר המשחקים המהמם שלהם), לא היה צורך במשרד ביתי, אלא בפינת עבודה לסידור המסמכים של הבית וללפטופ (והרבה מקום לספרים ולאחסון). סדר העדיפויות שלהם היה לעצב חדר משחקים ולהשאיר פינה נעימה בסלון לאחסון, לספרים ולעבודה. למעשה, הפינת עבודה שלהם יצאה כל כך מוצלחת בעיני שהייתי חייבת לשתף אתכם ברעיון של שילוב חדר העבודה בחלל המרכזי של הבית. כמו בדירות רבות בישראל, גם דירה זו מתהדרת בקיר המוות. מה זה קיר המוות? קיר ארוך (כ-6 מטר) בין הכניסה לסלון שבו לא קורה שום דבר. הרבה פעמים נתלה על הקיר הזה תמונות או שידה עבור הכניסה, אבל במקרה הזה, השתמשנו בקיר בצורה קצת יותר יעילה ובמקום קיר ארוך ומשעמם עיצבנו יחידת נגרות ארוכה הכוללת ארון לאחסון, שולחן לעבודה, ספרייה גדולה ומגירות נמוכות שמחברות בין הסלון לפינת עבודה באופן הדרגתי (ומספקות עוד מקום להחביא צעצועים או קישקושים אחרים).
צילום: אביבית ויסמן
בתור מי שעובדת בפינה דומה לזו, אני חייבת לציין שכאמא, מאוד נוח שפינת העבודה נמצאת בחלל המרכזי. נכון, זה מקום שמועד לפורענות ואי-סדר, אבל יש לו יתרונות רבים. לדוגמא, אחר הצהריים, בזמן שהילדים משחקים בסלון, אני יכולה להגניב לעצמי עוד כמה דקות של עבודה או כתיבה בבלוג ובאותו הזמן להשגיח על הקטנטנים שלי. אני במיוחד אוהבת את הפינה שלי כפי שאני רואה אותה בעתיד הלא מאוד רחוק: מרחב עבודה של הבית. הילדים שלי חולקים חדר ובשל כך אין מקום לשולחן כתיבה בחדר שלהם. היום הם כמובן לא צריכים מקום להכנת שיעורי בית, אבל בין אם ארצה או לא, היום הזה מתקרב לו. מכיון שנתקלתי כבר במשפחה או שתיים עם ילדים גדולים יותר, אני יכולה לגלות לכם שילדים כמעט ולא מכינים שיעורים בחדר שלהם. (איפה הם כן מכינים ש.ב? בד״כ בפינת האוכל או על הרצפה). יותר מכך, הורים רבים מעדיפים שהילדים לא יסתגרו בחדר שלהם עם המחשב מבלי שיוכלו להציץ ולראות לאיזה תכנים הם נחשפים. פינת עבודה בחלל המרכזי, מאפשרת לנו כהורים להיות מחוברים יותר ומעורבים יותר בחייהם של הילדים שלנו.
וזה כל היופי בעיצוב: היכולת שלנו לזהות צרכים ולעצב את מרחבי החיים שלנו בהתאם.
ספרו לי על פינה בבית שעוצבה בהתאם לצרכים ולא בהתאם לכללים. איך מרגיש לשהות בה? מה החלק שאתם הכי אוהבים בה? ואיך מגיבים האורחים שלכם כשהם רואים אותה?
אני תמיד מחכה לשמוע את התגובות שלכם ובמטיחה להגיב בחזרה לכל אחד ואחת מכם. במיוחד אני שמחה לראות שיתופים של הפוסטים שלי (זה סימן שהרגשתם שמישהו יוכל להפיק/להנות מהבלוג שלי).