יש לי תואר בעבודה סוציאלית. ויש לי גם תואר בעיצוב פנים.
שבע שנים של לימודים.
תמיד אני אומרת שאם היו לי בחירות חיים חכמות יותר, כבר הייתי רופאה.
אבל האמת?
שני התארים הראשונים שלי, מספקים לי הבנה של הלקוחות שלי.
ככה שאני יודעת לאבחן סימפטומים שונים בעיצוב הבית.
תקראו לי ד״ר לעיצוב.
אז הנה רשימת הסימפטומים הכי שכיחים שאני פוגשת.
אם את מזהה את עצמך באחד מהם, שווה להתייעץ עם רופאה.
כלומר, מעצבת.
פינטרסטמאניה
הסמפטום: ריבוי לוחות השראה
האבחנה: פינטרסטמאניה. את שומרת בלי סוף תמונות, אבל לא מצליחה לשחזר את הלוק.
הטיפול: לזהות את הסגנון הייחודי שלך ולעצב לך בית שאחרות ישמרו אצלן בפינטרסט.
יש לך לוח השראה בפינטרסט לכל חדר בבית.
לסלון, למטבח, לחדר הרחצה ואפילו לפינת הכביסה.
אבל שום דבר לא באמת מסתדר.
הגוונים לא מדויקים, הסגנון לא אחיד, הריהוט, לא מדוייק.
יש לך עין טובה, אבל זה לא מספיק כדי להגיע לבית החלומות שלך.
לעצב בית אמיתי דורש לתרגם את ההשראות לתוך תכנית עבודה שמתאימה למידות, לתקציב ולצרכים של המשפחה שלך.
זו עבודה לאשת מקצוע שתדע לקחת אותך מסתם בית, לבית מהפינטרסט.
פליאמוריה עיצובית
הסמפטום: יותר מידי סגנונות עיצוביים
האבחנה: פליאמוריה עיצובית. את מתאהבת בכל סגנון שעולה לך בפיד, אבל קשה לך להתחייב לאחד.
הטיפול: לחבר את הנקודות ולרקום שפה עיצובית אחידה.
את אוהבת גם וגם. וגם. וגם.
יש לך חולשה לוינטג', קראש על סקנדינבי, מקום חם בלב לבוהו, ואובססיה למינימליזם יפני.
בכל שבוע את מתאהבת מחדש בסגנון אחר, ובינתיים הבית שלך נראה כמו זירת קרב בין סגנונות לא קשורים.
הסוד לבית מעוצב הוא לא לבחור מלא פריטים שאוהבים. הסוד הוא למצוא חוט שמקשר בין כל מה שאת אוהבת.
זה לא שחייבים לבחור רק סגנון אחד, רק להבין איך לגרום להם לדבר באותה שפה.
דסיז׳ן פטיג
הסמפטום: כבר מסתחרר לך הראש מרוב החלטות
האבחנה: עייפות בחירות.
הטיפול: לעצור רגע. לסנן את הרעש ולצמצם לאפשרויות שבאמת מתאימות.
תמיד כשומעים שאני מעצבת פנים, אומרים לי שכיף לי.
והאמת, זה נכון. אני מאוד אוהבת את העבודה שלי ומאוד נהנית ממנה.
אבל לעצב בית, זה לקבל מאות החלטות גדולות וקטנות.
זה לבחור גוון לבן מדויק לקיר (נשמע, קל, אבל תאמינו לי זה לא), לקבוע את מיקום השקעים הכי נח, כדי שכשתצטרכו שקע, הוא פשוט יהיה שם, להבין איזה וילון מתאים לרוחב החלון ואיזה שטיח יחזיק מעמד עם ילדים.
זה לבחור ספה, ואז לבחור גם את הבד, את הרגליים, את הנוקשות של המילוי, ואפילו את הקדר (כן, זה דבר).
בדרך כלל, זה בדיוק השלב שבו הלקוחות שלי נשברים.
לבחור לאחרים זה הרבה יותר קל.
כשאני מתכננת עבור לקוחות, יש לי פרספקטיבה. יש לי שיטה.
וזה לא מעייף אותי בכלל.
אני לא רוצה להשמע דרמטית, אבל כל בחירה כזו מלווה אתכם שוב ושוב, לטוב ולרע, כל יום. כל שעה. כל דקה.
לא הצליח לי לא להשמע דרמטית, נאשים את הקדר.
סטוקהולם סטייל סינדרום
סמפטום: יש לך בבית יותר מידי רהיטי איקאה והבית לא מרגיש באמת שלך
אבחנה: סטוקהולם סטייל סינדרום.
טיפול: הגיע הזמן לעשות שדרוג רציני לבית, לבחור רהיטים שישמשו אותך שנים קדימה
את נכנסת הביתה והכל במקום, יש ספה, שולחן, מדפים ואפילו אחסון, אבל משהו מרגיש גנרי.
כאילו ראית את זה כבר בכל בית שנכנסת אליו.
האמת, את לא לבד.
הרבה בתים בארץ נראים אותו הדבר. וזה הגיוני, כי איקאה זה נח, אפילו מעצבות קונות שם לפעמים.
אבל אם הבית שלך מרגיש לא ממש שלך, תני למעצבת את המושכות והיא תדע לקחת את מה שיש, להוסיף מה שצריך, להוריד מה שלא מתאים ולהתאים אותו לך.
שיפוצופוביה
הסמפטום: לא יצאת לדרך
האבחנה: את מתה לשפץ, אבל המחשבה על שיפוץ מכניסה אותך לתנוחת עובר
הטיפול: ליווי מקצועי, יד ביד בכל שלב בדרך.
את כבר שנים חולמת על שיפוץ ומיד מקבלת חום. את מדמיינת אבק, הוצאות, טעויות, בלתמי״ם. ואת צודקת. שיפוץ כולל את כל הדברים האלו. אבל עם אנשי המקצוע הנכונים, יש פחות מכל אחד מהדברים האלו.
לא סתם אני מקבלת הודעות מלקוחות שלי שהם מחכים כבר לשיפוץ הבא.
שיפוץ בליווי נכון, זה כמו כאב ראש אחרי אקמול, אולי זה עדיין יכאב, אבל פחות.
והכי חשוב, את לא לבד.
יש מי שמכירה את הדרך, שתדע לגבש תכנית פעולה מסודרת, שלב אחרי שלב לבית החלומות שלך.
אגרנות דקורטיבית כרונית
הסמפטום: הבית שלך עמוס ברהיטים אבל עדיין מרגיש לך שחסר משהו.
האבחנה: אגרנות דקורטיבית כרונית
הטיפול: סידור מחדש, סינון מה שמיותר.
אני בעד שימוש בחפצים מיוחדים, כאלו שמספרים מי גר בבית.
ירושה מסבתא, צלוחיות מהשוק בקיוטו, פוסטר מהלובר בפריז.
אבל לפעמים, מרוב דובים לא רואים את היער.
הרבה פעמים בבתים של לקוחות מסתתרים אוצרות, שאי אפשר לראות כי הם נעלמים בים של חפצים.
והדבר היחיד שחסר, זה אויר, כמו שוליים של דף.
בשביל לדעת מתי להוסיף ובעיקר, מתי להוריד, מישהי שרואה את הסיפור המלא ולא רק את הפרטים.
צריך לדעת לערוך, להיפרד ולאצור.
פרופורציוניזיס
סמפטום: הספה שלך גדולה מידי, השטיח שלך קטן מידי והתמונות שלך תלויות גבוה מידי.
האבחנה: פרופורציוניזיס. אין לך שום קנה מידה או מושג למה זה חשוב, אבל אפילו את מבינה שמשהו לא עובד.
הטיפול: שתי מדידות ותכנית.
פרופורציות זה כל הסיפור. לכן, תכנון נכון מתחיל בהן.
מעצבות יודעות לשחק עם קנה מידה באופן שיגרום לחלל שלכם להראות גדול יותר.
וזה לא במקרה.
יש חוקיות ברורה לכל דבר, גובה תליית מנורות, רוחב שטיח, גודל תמונה.
יש שיטה לתליית וילונות שגורמת גם לחלון וגם לחדר להראות גדול יותר.
ועוד המון סודות…
וכשיש מחשבה מאחורי כל פרט, הכל משתלב בהרמוניה.
דיסקלורציה
הסמפטום: אף גוון בבית שלך לא נראה כמו בחנות.
האבחנה דיסקלורציה: חוסר הבנה של איך גוונים עובדים.
הטיפול: דוגמאות, דוגמאות, דוגמאות.
בחירת גוונים לפריטי הבית השונים, זו אולי המשימה הכי מסובכת בעיצוב.
כי מידות, תמיד נשארות אותו הדבר, אבל לגוונים יש נטייה להשתנות, לפי תאורה, לפי שעה ביום, לפי מה שנמצא לידם.
בקיצור, לצבעים יש מצב רוח משתנה.
זו הסיבה שלפעמים קיר שצבעת באפור, מרגיש פתאום כחלחל.
הפתרון?
כדי באמת למצוא את הגוון הנכון, צריך להכיר את כל הגורמים שמטים אותו.
איזו תאורה יש בבית? איזה ריצוף? איזה פנל (נשבעת). כמה אור טבעי ומה הגוונים של הרהיטים.
חוק האצבע הוא לא לבחור גוון מבלי לראות אותו בחלל.
אבל כדי באמת למצוא את הגוון הנכון, צריך לדעת לדבר שוטף את שפת הצבעים.
סיכום אבחנה
אם זיהית בעצמך אחד או יותר מהתסמינים האלו, את לא לבד.
גם מעצבות לוקחות קולגות לייעוץ כשהן משפצות לעצמן.
כי עיצוב בית זה תהליך אינטימי, מלא ברגשות.
אני רושמת לך הפניה לביקור בית.
נלטש את הרעיונות, נחדד את הכיוון ונעצב בית שתאהבי באמת.
