קרה לכן פעם שנעלם לכן יום? פתאום גיליתן שיום רביעי ובכלל לא זכרתן שיום שלישי כבר עבר?
אני מרגישה שזה מה שקרה לי עם שנת 2017. פשוט נעלמה לי שנה שלמה!
אני לא כל כך מצליחה להבין איך כבר עברה שנה? אני זוכרת שכתבת את הסיכום לשנת 2016 ופתאום אני מוצאת את עצמי מסכמת את 2017. אולי בגלל זה, בדיוק כמו שנה שעברה, גם השנה פספסתי את חגיגות הבלוגולדת שלי שחל ב-22.10, אני חייבת לשים לעצמי תזכור לגבי זה ביומן (בלוגרית רעה שכמותי).
ולמרות שאני לא ממש הרגשתי שעברה שנה, קרו השנה כמה דברים דיי מדהימים (לפחות בעיני).
אז מה קרה ב2017?
פרוייקטים
אני לא זוכרת שנה עומסה כמו 2017. השנה זכיתי בפרוייקטים מעניינים וכיפיים במיוחד, עם לקוחות מקסימים. במירוץ היום יומי, לא תמיד מתאפשר לי לחלץ תמונות של הרגעים המעוצבים, במיוחד בפרוייקטים של של שיפוצים או הזמנות מיוחדות. כשאני כן מצליחה לחלץ תמונה או שתיים, אני מיד מעלה אותן לחשבון האינסטגרם שלי בכדי לתת לכן הצצה. בכלל, תהליך עיצוב לוקח בין מספר חודשים לשנה, כך שאם אני מתחילה לעצב פרוייקט, לפעמים כבר עוברת שנה או שתיים,עד שהוא מגיע לצילומים. מה שמסביר את רשימת הדירות האינסופית שמחכות לדגמן (למי שמתעקשת לדעת: עיצוב בשלט רחוק של בית בבוסטון (אין לי מושג עדיין איך היא תצולם, אני באמת צריכה לדאוג לזה). דירה בטעם מנטה תות בננה, דירת באוהאוס משופצת מן היסודי, שדרוג סטיילינג לדירה נועזת, מטבח+ח.אמבטיה סולידיים עם קיק, בית קסום לנסיכות ואחרונה, אך בהחלט חביבה, דירת קבלן משגעת שאני מלווה כבר שנתיים והסתיימה סוף סוף השנה.
ואם אני פורשת כך את השמות, אני יכולה לחוש גאוה על שלל הפרוייקטים הנפלאים שליוויתי השנה וזאת מבלי להזכיר כמה דירות שנמצאות בחיתולים, שכנראה תשמעו עליהן רק בשנה הבאה.
לעומת רשימת הדוגמניות לעתיד המפוארת, במהלך השנה, הגיעו לצילומים, רק שתי דירות, אבל מן הסתם זה עומד להשתנות…
דירה עם שיק צרפתי
צילום: שירה גנני
מעצבת בינלאומית
השנה, הגשמתי חלום שבכלל לא ידעתי שחלמתי והפכתי למעצבת בינלאומית.
למעשה, גיליתי שאני מעצבת בינלאומית לאחר שמיה מילר (בלוגרית מוכשרת שכותבת איתי בבלוג של מועצת נשים כפר סבא), כינתה אותי כך בחיבה. זה היה במפגש המערכת החודשי שלנו, הגיעו המון בלוגריות חדשות וכל אחת הייתה צריכה להציג את עצמה. כשהגיע תורי, דיקלמתי את נאום המעלית שלי (נאום המעלית, זה כשאת צריכה להציג את עצמך בדקה כשאת נפגשת עם מישהו במעלית). אמרתי, שלום, קוראים לי קרן ואני ״מעצבת פנים ובלוגרית״. מיה קטעה אותי ואמרה ״את מעצבת פנים בינלאומית״. לרגע לא הבנתי והסתכלתי עליה כאילו היא משוגעת… אני? מעצבת בינלאומית? אבל צריך לעצב בחוצלארץ כדי להיות מעצבת בינלאומית…
אחרי ההלם הראשוני, הגלגלים בראש החלו להסתובב ואחרי שניות ארוכות, הנורה נדלקה מעל לראשי. רגע, נכון! אני באמת מעצבת בינלאומית. עשיתי סטיילינג מלא לבית בבוסטון ועוד בשלט רחוק. טוב, אולי אם מציגים את זה ככה, זה נשמע פחות נוצץ, אבל עדיין, זו יכולה להיות התחלה נהדרת לדרכי כמעצבת בינלאומית.
בלוג
בשנה שעברה קצת התאכזבתי לגלות שכתבתי רק 19 פוסטים, לעומת זאת, השנה שמחתי לגלות שכתבתי 21 פוסטים חדשים.
למה שמחתי? קודם כל, מבחינתי להיות במגמת עלייה זה תמיד טוב. כך שאם הצלחתי לכתוב שלושה פוסטים נוספים בשנה, סימן שבשנה הבאה אני יכולה לכתוב יותר. אחרי שהבנתי שאני פשוט לא מצליחה להגיע לפוסט בשבוע, השארתי את הציפיות לכריות והיום השאיפה היא להגיע ל2 פוסטים בחודש לפחות, אז יש סיכוי גבוה שבשנה הבאה אני אעמוד בזה (כי סך הכל חסרים לי שלושה פוסטים וכבר הוכחתי שאני יכולה לכתוב עוד שלושה פוסטים השנה. מה שמוביל אותי למטרה שלי לשנת 2018: לכתוב שני פוסטים בחודש לפחות וכך להגיע ל-24 פוסטים בשנה. אם להיות כנה עם עצמי, הייתי שמחה לכתוב פוסט בכל שבוע, אבל כרגע זה לא נראה לי ראלי במיוחד.
הפוסט שהכי אהבתן השנה היה: איך לבחור צבע לבן לבית. זה היה גם הפוסט שהכי הפתיע אותי, כי הוא הפך לויראלי והכי מדהים, זה שתבגובות לפוסט מלא מהקוראות (חלקן מעצבות ואדריכליות), חשפו את הצבע הלבן שהן הכי אוהבות לבית. פוסט חובה לכל מי שמתכננת לצבוע בקרוב…
הסיום הכי מתוק שיכולתי לבקש הוא שהבלוג שלי זכה בתחרות בלוג השנה לשנת 2017.
60 בלוגים התחרו לתואר הנחשק, 15 בלוגים האפילו לגמר והבלוג שלי זכה במקום הראשון! אין לי מילים לתאר את התחושה העילאית שחשתי כשהתבשרתי על הזכייה. בכלל לא הייתי בטוחה שאני אזכה, מה שהפך את הזכייה למתוקה הרבה יותר.
מה הלאה?
זו שאלה שמעסיקה אותי כל הזמן.
אני תמיד מרגישה שאני לא עושה מספיק, לא מספיקה כלום ובכלל, אני תמיד מנסה לחשוב על השלב הבא.
אין כמו סוף שנה בכדי לשים שני חלומות על הנייר (למרות שעצם המחשבה על כך גורמת לי לרצות להתכווץ בפינה בתנוחה עוברית מרוב לחץ).
חלום #1
השנה הייתי שמחה להיכנס לעולם עיצוב המשרדים. יש לי הרגשה שהשנה תהיה השנה שבה זה יקרה.
חלום #2
אחד החלומות שלי זה זמן מה, הוא לייצר מוצר דיגיטלי, כזה שיתן את הכלים לכל אחת לעצב בעצמה את הבית. יש לי רעיון שאני דוגרת עליו כבר זמן מה, אבל בתוך תוכי, אני ממש משקשקת שאף אחת לא תרצה לקנות אותו. אז בינתיים, אני משאירה אותו בתור חלום למגירה ואם אאזור מספיק אומץ, אולי אוכל להגשים את החלום הזה.
2018, אני מקוה שתהיי טובה אליי לפחות כמו 2017 ואני כבר מחכה לראות מה את טומנת בחובך.
איזה סיכום נפלא על שנה של עשייה צבעונית.
תמשיכי לעוף 2018 הולכת להיות שנה קסומה אני כבר מרגישה (-:
תודה רבה מיכל! אני כל כך מקוה שאת צודקת ומתכוונת לעבוד יפה בכדי שזה יקרה!
קרן, אני ממש אוהבת את הכתיבה שלך, ולפעמים רק בסיכום באמת מצליחים לראות כמה עשינו.
ו21 פוסטים בשנה…! ואוו זה מלא.. כל הכבוד!
תודה רבה טלי,
כיף לשמוע!
מקוה להעלות את הקצב בשנה הבאה ולכתוב עוד המון פוסטים חדשים!
[…] שעבר, לקחנו לנו חופש מחיי היומיום, מימשנו את הפרס בו זכיתי, התארחנו במלון מרגוזה ביפו. החלטנו שאם כבר זכינו ללילה […]