כשפתחתי את העסק שלי עשיתי את הכל לבד: צילמתי לבד, הכנתי לוגו לבד, בניתי את האתר שאתם נמצאים בו עכשיו (עם קצת עזרה) ואפילו ניקיתי את המשרד לבד. עם הזמן, העסק שלי גדל ופרח ואני התחלתי להוציא עבודה מחוץ למשרד. התחלתי להשתמש בשירותיה של צלמת, הזמנתי מנקה ובשלב כלשהו החלטתי שהגיע הזמן להחליף את הלוגו הישן שלי.
את הלוגו הזה עיצבתי בעצמי, חלקכם יחשבו שהוא ממש בסדר, שאין שום דבר רע בו… אבל זמן רב אני הרגשתי שהוא לא משרת אותי כראוי, הוא פשוט לא שידר את מה שרציתי שהוא ישדר.
הקדשתי לעניין הלוגו תקציב מכובד למדי והתחלתי לחפש את המעצבת הנכונה עבורי. נברתי ברחבי האינטרנט במאות אתרים של מעצבות גרפיות ולא מצאתי מעצבת שאהבתי. עד שנתקלתי בלוגו של קולגה מקסימה שהפנתה אותי למיכל קול, מעצבת מדהימה בעלת הסטודיו- The red one. ברגע שראיתי את העיצובים שלה, ידעתי שזוהי המעצבת בשבילי, פשוט לא היה לי ספק שהיא תעצב את לוגו החלומות שלי, הלוגו שילווה אותי להרבה זמן.
חיבור זה כל הסיפור
זהו השיעור הראשון שלמדתי מהמעצבת הגרפית שלי. הגעתי אל מיכל עם הלוגו הישן שלי, שלפתי בהתנצלות את כרטיס הביקור שלי וסיפרתי לה שאני מתביישת לחלק אותו לאנשים, במיוחד כי בבית הדפוס עשו עבודה לא מוצלחת במיוחד והוא התחיל להתקלף. מיכל הייתה נעימה, מקצועית ושופעת ברעיונות. אני זוכרת שהרשימה אותי במיוחד ההתלהבות שלה, היא כבר רצתה להתחיל לעבוד על הקונספט עוד לפני שסיימנו את הפגישה הראשונה (אני התעקשתי שבשם ההוגנות, שהיא תתחיל לעבוד רק אחרי שתקבל תשלום). אני זוכרת שיצאתי ממנה ופשוט הרגשתי שהיא המעצבת הנכונה בשבילי, לא הייתי צריכה להיפגש עם מעצבות אחרות, לא רציתי לבדוק אם אני יכולה למצוא מעצבת זולה יותר, החיבור שלי איתה היה מעולה וידעתי שהיא מבינה אותי ואת הצרכים שלי כמעצבת. זה לא היה זול, אבל עמוק בפנים הרגשתי שזה נכון, לא הרגשתי שהתפשרתי, להיפך, הרגשתי שהשקעתי בעצמי ובסטודיו שלי.
אין תחליף למקצועיות
סיפרתי למיכל על הסטודיו שלי שמתמחה בעיצוב בתים אישיים לאנשים. כמובן שמי שמכיר את העיצובים שלי, יודע שאני מאוד אוהבת לעשות שילובים מעניינים ובלתי צפויים, שאני לא מאמינה בטרנדים ושאני חושבת שעיצוב טוב תמיד יהיה רלוונטי ונכון. הצוות של מיכל הצליח לקחת את כל האלמנטים האלו: קונטרסט, היבריד, עיצוב אישי ועל-זמני ולהפוך אותם ללוגו יפייפה שאני יכולה להציג בגאווה. אני לא מאמינה שבזבזתי כל כך הרבה זמן בניסיון לייצר לוגו בעצמי (מכיון שאני מעצבת ויודעת קצת תוכנות גראפיות, הייתי בטוחה שאצליח לעצב לעצמי לוגו מדהים ומקצועי). האמת היא ששרפתי שעות והגעתי לתוצאות בינוניות. למה? כי אני מעצבת פנים… אני מבינה חללים וצבעים ומידות אבל אין לי מושג בטיפוגרפיות, ייצוג קונספטואלי גראפי או ברווחים נכונים בין מילים ואותיות.
פתאום הבנתי שאין תחליף למקצועיות, לניסיון ולכישרון. העבודה של המעצבת שלי נראתה לי פשוטה, עד שניסיתי לעשות אותה לבד והבנתי שזה פשוט לא אותו הדבר.
לפעמים צריך זמן כדי לתת לעיצוב לשקוע
תהליך העיצוב הוא תהליך שמוכר לי היטב ומאוד שמחתי על ההזדמנות לראות מהצד תהליך עיצוב של מישהו אחר. הרגשתי שאני בידיים מצויינות, אבל שום דבר לא הכין לפגישת פרזנטציה. מיכל הראתה לי אופציות שונות ללוגואים ונשארתי עם פה פעור, הייתי בטוחה שאני אראה דברים שונים לחלוטין, שאני מיד אתאהב באחת האופציות ולא ממש ידעתי איך לעכל את העיצובים שקיבלתי (אני רק יכולה לשער שכך הלקוחות שלי מרגישים לפעמים כשהם לא בטוחים לגבי הקיר שצבענו בצבע נועז, או כשהם רואים את הריצוף החדש בפעם הראשונה).
חזרתי הביתה קצת מבולבלת, אבל החלטתי להקשיב לעצה שאני תמיד נותנת ללקוחות שלי ״לתת לעיצוב לשקוע״. מה זה אומר? למעשה אנחנו לא אוהבים שינויים, קשה לנו עם קונספטים חדשים וכשאנחנו רואים מוצר חדשני באמת, המוח שלנו מיד מקטלג אותו כמוצר לא טוב, או לא יפה (מעין מנגנון פנימי שנועד להגן עלינו). לאחר שנראה את אותו המוצר שוב ושוב (במידה והא טוב כמובן), נוכל להתאהב בו ברגע שיעלם המנגנון שהחליט שהוא לא טוב. נתתי לעצמי תקופת הסתגלות ולאחר שינויים קלים שביקשתי שיעשו, פתאום התאהבתי לחלוטין בלוגו… נכון זאת לא הייתה אהבה ממבט ראשון, אבל במקרה הזה, פשוט הייתי צריכה לתת לעיצוב לשקוע.
כפי שאתם רואים העיצוב עבר גילגולים שונים (כמו כל תהליך עיצוב), אך לבסוף בחרתי בעיצוב העדין והמקסים הזה: בכרטיסי הביקור הדפסתי שש דוגמאות שונות ועכשיו, במקום להתבייש, אני מאפשרת לכל מי שרוצה, לבחור את הדוגמא האהובה עליו. פעמים רבות קשה לאנשים להחליט ואז אני מחלקת בשמחה כמה כרטיסים וזו מבחינתי ההוכחה המושלמת שהוא פשוט יצא מושלם. אם אתם נתקלים בי ורוצים כרטיס, אתם בהחלט מוזמנים לבקש… אבל עד אז, אתם יכולים לבחור אילו מבין העיצובים אתם אוהבים הכי הרבה – סנונית, שפרית, סוס ים, נוצה אצטרובל או קנקן תה? כמובן שניתן לבחור יותר מאחד… אני כבר מזמן ויתרתי ואני פשוט אוהבת את כולם…
