ימי קניות הם החלק הכי אהוב בעבודה שלי. איך לא? יום קניות מגלם בחובו הזדמנות לעיצוב מקורי ולמציאות שוות במיוחד.
היום אשתף אתכם בימי הקניות לדירה בסגנון רטרו שנות החמישים, שישים ובעיקר שבעים, אשר היו מלאים בממתקים עיצוביים והפתעות מדליקות. זאת תודות לסגנון האישי הייחודי של קטי המקסימה וליכולת שלה לשמור על ראש פתוח.
אתם ודאי מתארים לעצמכם שתהליך העיצוב מתחיל הרבה לפני ימי הקניות ומסתיים הרבה אחריו, כשבין לבין יש החלטות רבות שיש לקיים. ראשית יש להחליט על מהות השיפוץ והסגנון ולאחר מכן, לבנות לוח השראה ותקציב, בכדי להכתיב את המשך הדרך. מכיון שתהליך העיצוב הוא תהליך דינאמי וכל החלטה שנקבעת, גוררת אחריה מכלול החלטות שונה ולכן ימי קניות מתאפיינים בדינאמיות שבעיני היא נפלאה (אבל לאחרים יכולה להרגיש מעיקה או קשה במיוחד).
בהנחה שלכל פרוייקט יש תקציב מוגדר ומכיון שאני אוהבת לעמוד בתקציבים (במידה והם ריאליים כמובן), החלטנו שביום הקניות הראשון, נבחר את הדלתות, הריצוף והפרקט אשר מהווים חלק ניכר מהתקציב. בחרנו בדלתות לבנות עם ידיות ברונזה ופרקט בצבע דבש, רקע עדין לעיצוב המתוכנן. אולם, כשהגענו לריצופים, הבחירה כבר הייתה יותר מורכבת, כאשר ההתלבטות שלנו הייתה בין ריצוף גיאומטרי לכפרי. מצד אחד, הריצוף הכפרי מאוד יפה, אבל בסופו של דבר הוחלט כי לאורך שנים, ההעדפה היא לריצוף הגיאומטרי שתואם את הטעם האישי של קטי ולא את הטרנד הנוכחי (שזה טיפ שאני חוזרת עליו באדיקות, שכן הטרנד חולף מהר יותר מטעם אישי).
לאחר שבחרנו את הבחירות הגדולות, יכולנו להמשיך לבחירת הריהוט, התאורה והאקססוריז לבית. כבר בשלב לוח ההשראה, היה ברור לי שלבני הבית יש טעם ייחודי ומשובח. מתי ידעתי בדיוק? כשהסתכלנו על ספות שונות לסלון. מלוח ההשראה ניכר בבירור שהבחירה תהיה בספה בעלת מראה ״Fluffy״ (אין לי מילה אחרת לתאר אותה) ובצבע קאמל מהמם. כשהגענו לחנות, מצאנו מיד ספה שענתה על התיאור (למרות ששינינו אותה קצת).
לבחור את הבד המתאים, הייתה משימה קשה במיוחד… צבע הקאמל הוא צבע מאוד ייחודי וחשוב לבחור את הגוון המתאים, שלא יראה חרדלי מידי או חום מידי. מצאנו את עצמנו חורשות קטלוגים שלמים עד שמצאנו את צבע הקאמל המיוחל בבד עמיד במיוחד ועם טקסטורה עדינה. ברגע שהיה לנו את הבד של הספה, בחירת הבדים עבור הכריות השונות והכורסאות שהחלטנו לחדש, הייתה פשוטה יותר.
ביקור בצלמניה, הצילומים היפייפיים של רודי ויסנשטין
הימים הבאים עם קטי כללו סיורים בחנויות שונות, בהן בחרנו תמונות, רהיטים בהזמנה ועוד המון פריטים ששכחתי לצלם. ביקרנו גם ביריד הנפלא של נתנאלה ורכשנו המון פריטים מהממים לחדרי הילדים (גם הפעם שכחתי לצלם, על כן תאלצו לחכות לתמונות של הדירה כדי לראות אותם). אני רק רוצה לציין שאם אתם מעצבים חדרי ילדים, היריד של נתנאלה הוא מקום נהדר למצוא פריטים מעוצבים ומקסימים.
תמונת פלמינקו- סטודיו אלומה
אני מאמינה שאחד הדברים החשובים שאתם יכולים ללמוד מהפוסט הזה, הוא האומץ לבחור בבחירות הלא שיגרתיות. לאורך כל ימי הקניות, בין אם סיירנו בשוק הפשפשים (שם רכשנו תיבת ציד עתיקה), או בנחלת בינימין (שם בחרנו פונפונים וגדילים לשדרוג הוילון בחדר הבת). ובמיוחד כשנפלה בחלקנו ההזדמנות לרכוש פריטים מדהימים מחו״ל (שישלחו לארץ במכולה השייכת לחברת משפחה שבדיוק מגיעה לארץ). הבחירות ה-לא שגרתיות ליוו אותנו בכל רגע בתהליך. למה זה חשוב? פריטים מחו״ל, שדרוגי DIY וראש פתוח, מבטיחים שהדירה הזו תהיה בעלת אופי אישי וייחודי, בדיוק כמו שאני מאמינה שבית צריך להיות.
מציאות משוק הפשפשים
למה זה לא מובן מאיליו? כי רובנו נוטים לבחור בדברים שכבר ראינו במקום אחר, כאלו שיש לנו מושג איך הם יראו. במקרה הזה, המצב הוא שונה, אבל בהחלט לא פשוט. בתחילת התהליך קטי שאלה אותי, שאלה ששואלים אותי הרבה: ״אבל איך אני אדע איך הבית שלי יראה״? התשובה שלי לכך, היא שלא תמיד ניתן לראות. התפקיד שלי כמעצבת (שאולי נראה פשוט, אבל למעשה הוא מסובך), הוא לדעת אילו שילובים יתאימו ואילו לא ולכן, עליה לסמוך עליי, המעצבת שהיא בחרה, ולהאמין שאני אדע לעשות איתה את הבחירות הנכונות ביותר עבורה.
אמון הוא אחד מאבני היסוד בקשר בין מעצבת ללקוח, שלא לדבר על כך שהוא הקשה ביותר. בזכות האמון שיש לה בי ובזכות הראש הפתוח שלה, קטי מקבלת את ״אות הלקוחה המצטיינת״, על כך שעל אף החשש ולמרות אי הודאות הגדולה הכרוכה בתהליך העיצוב, היא סומכת עליי כאשת מקצוע. חשוב לי לציין, שבפרוייקטים קודמים היו לי לקוחות מצטיינים (אתם יודעים מי אתם ואני שולחת לכם אותות הצטיינות קוסמיים)ֿ, אבל רק עכשיו אני מתחילה במסורת של חלוקת האותות ולכן, קטי היא הראשונה שזוכה באות באופן פומבי (ועם כל השאר הסליחה).
רוצים לראות עוד תמונות מימי הקניות שונים? מוזמנים לעקוב אחרי באינסטגרם ההשראה כבר בפנים…
[…] את הדירה המשופצת במלוא הדרה. במקרה הזה מדובר בדירה של קטי ולירון (רק כדי לסבר את האוזן, כשעיצבתי את הדירה הזו עוד הייתי […]