לפני מספר שבועות סיפרתי כאן בהתרגשות על מספר חדשות שונות ומרגשות וביניהן, הידיעה המרגשת שיש לי בבטן בת. האמת, שעד שאני לא אחזיק את הקטנה בזרועותי, לא נראה לי שאני אאמין שזה באמת קורה. בשלוש וחצי שנים האחרונות, אני גאה להיות אמא לילד הכי מקסים בעולם (באופן אובייקטיבי ובכלל לא משוחד כמובן), כך שהמחשבה על להיות אמא לילדה, קסומה ככל שתהיה, נראית לי כמו לקוחה מעולם אחר ולא ממש קשורה אליי. תמיד חלמתי שיהיו לי בן ובת, כדי שאוכל להינות מכל העולמות, כנראה שזו הסיבה שאני עדיין לא מאמינה שזה באמת קורה. 
האמת, יש לי וידוי, ההריון הזה קשה לי יותר מההריון הקודם משתי סיבות עיקריות: הראשונה היא שפיסית, אני מרגישה פחות טוב והשנייה היא שיש לי בבית ילד קטן שיש לדאוג לו, כך שאני לא ממש יכולה לנוח אחר הצהריים כפי שנהגתי לעשות בהריון הקודם. אבל בניגוד להריון הקודם, בהריון הזה, קיים בי פרץ של יצירתיות שמתבטא בכל מיני תחומים, אבל בעיקר בסטיילינג האישי שלי. אני לא יודעת אם זה המחסור באפשרויות לבוש שעודד אותי להתחיל לעשות שילובים שונים, או שמא אני מגדלת לי בבטן סטייליסטית קטנה, אבל אני מקוה שגם אחרי ההריון, אני אמשיך לאתגר את המלתחה שלי. 
לשמחתי, שרשרת אירועים מקרית ומשמחת במיוחד, הביאה לכך שהמגזין המעולה 9instyle (המקום לכל מי שמצפה לילד ואוהבת המון סטייל. אפשר למצוא שם הכל! החל ממחשבון הריון, בגדים לקטנטנים ומוצרים לחדרים ובעיקר- טונה של השראה מתוקה), ביקשו ממני להצטלם ולשתף את ארון ההריון שלי אצלם. הם שלחו את טלי דברת המוכשרת לצלם ואני זכיתי להנות מיום כיפי של צילומים במקום הכי טבעי מבחינתי, הבית שלי. אני מזמינה אתכם להציץ בכתבה המלאה כאן. עדשת המצלמה של טלי, אשר צילמה גם פריטים שמסתובבים אצלי בבית, תפסה פריט DIY שהכנתי עבור האח המיועד. טלפון מנייר מיוחד במינו לתקשורת ישירה עם הקטנה שבבטן. אתם ודאי חושבים לעצמכם שהרצון לחזק את הקשר בין השניים הוא זה שהוביל אותי להתמסר לשעת היצירה, אבל הסיבה האמיתית אולי תשמע לכם קצת מוזרה.
מוכנים?
הסיבה האמיתית היא לוח התכנון השבועי של דנה ישראלי, בלוגרית, יזמית מהממת מתחום היצירה שאתם ודאי מכירים. כמה חלמתי על לוח התכנון הזה… וכמה שמחתי כשסוף סוף קיבלתי אותו לידי. הלוח הזה מורכב מדפים יפים בגודל A3 כאשר בצד אחד מודפסת מעין מערכת שעות שבועית ובצד השני של כל דף יש דפים מעוצבים המיועדים ליצירה. כך כשנגמר השבוע, שומרים את הדף ומכינים ממנו יצירה מדליקה. בלי לוח התכנון של דנה, לא הייתי מספיקה לעשות חצי מהדברים שאני רוצה. בכל שבוע אני יושבת ומתכננת לי את השבוע הבא ובכל שבוע (מאז שהלוח ברשותי)ֿ, אני חושבת לעצמי: ״נו כבר, אני חייבת להכין משהו משאריות הדפים של השבוע שעבר״.
יום אחד נשברתי וסוף סוף הכנתי.
לא שיערתי שטלפון הנייר הפשוט הזה יהווה ערוץ תקשורת כל כך מוצלח בין האחים לעתיד, אבל זה בדיוק מה שקרה. לו רק הייתם יכולים לשמוע את השיחות שלהם ודאי הייתם מתמוגגים… איליי נהנה לשים את השפורפרת על הבטן ולספר ל״תינוקת שלו״ על העולם כפי שהוא מכיר אותו. הוא כל כך מתרגש לקראתה ורוצה ללמד אותה את כל הדברים ש״בן שלוש וחצי״ יודע. הדבר הפשוט הזה הביא לנו כל כך הרבה רגעים של קסם, שהייתי חייבת לשתף אתכם בו. אם תשאלו אותי, הוא לא מתאים רק להריוניות, אלא גם לילדים קטנים, שכן, הטלפון הזה, פשוט ככל שיהיה, באמת עובד. החוט מעביר את הקול בין הכוסות, כך שתיאורטית, אם עושים אותו ארוך מספיק, ילדים יוכלו לדבר דרכו משני חדרים שונים. מגניב לא? וכמובן שאי אפשר בלי הדרכה, קצרה וקלילה להכנה של הטלפון הפשוט הזה (כל אחת יכולה).
כלים ומצרכים:
שלוש כוסות נייר. למה שלוש? נגיע לכך
חוט איכרים (או כל חוט אחר)
נייר צבעוני
סכין יפנית
דבק סטיק
- באמצעות הסכין היפנית, לחורר בעדינות שתיים מהכוסות נייר.
- להשחיל את החוט דרך החור ולקשור בקצה.
3. בעדינות לפרק את הכוס השלישית ולהשטיח אותה (את החלק התחתון העגול, לא צריך כך שניתן להוציא אותו לחלוטין).
4. להשתמש בכוס המפורקת כשבלונה ולצייר קונטור על גב הדף הצבעוני (רצוי שהקונטור יהיה בצד הפחות יפה).
5. לגזור או לחתוך את הנייר לפי הקונטור.
6. להדביק באמצעות דבק סטיק את הנייר מסביב לכוס.
גם אתם הכנתם יצירה לילדים בהריון? משהו שעוזר לאחים הגדולים להתחבר לקטנטנים שבבטן? אני אשמח אם תשתפו אותי…
צילום: טלי דברת
צילום הדרכה: קרן בר
נ.ב: כפי שודאי רואים מהתמונות, הלידה שלי מתחילה להיות קרובה, כך שבימים אלו ממש אני סוגרת את רשימת הפרוייקטים האחרונים
שלי לחודשיים שלושה הקרובים. אני מקבלת רק לקוחות ספורים שמעוניינים להשקיע בתהליך ייעוץ או סטיילינג מהיר שיעשה פלאים בבית שלהם. אם גם אתם חולמים להשיג בית נעים ומעוצב בתהליך מהיר וממוקד, אני מזמינה אתכם להציץ בחבילות העיצוב הכי נמכרות שלי.
היי קרן, לגמרי במקרה נתקלתי בבלוג שלך. בלוג מעניין ומיוחד, אין ספק שאחזור אליו שוב. תודה!
איזה כיף ענת!
את מוזמנת תמיד 🙂