נכון, אני מודה שלאחרונה נעלמתי מדפי הבלוגספירה. יולי אוגוסט וחגי תשרי הצליחו להוציא אותי לחלוטין מהפוקוס של הבלוג. לא משנה כמה ניסיתי , לא הצלחתי לכתוב או אפילו לחשוב על הפוסט הבא. הייתי שקועה מידי בעבודה השוטפת של הסטודיו תוך תמרון בין החופשים הבלתי נגמרים של הילדים. וכשהגיע הזמן לחזור לשגרה, נתקעתי ולא הצלחתי להניע את הגלגל. מסתבר שלא הייתי לבד ובישיבת המערכת של בלוגריות מועצת נשים כפ״ס, תכננו בלוג הופ בדיוק בנושא הזה. אני כתבתי על תחושת התקיעות שחשתי בפוסט הזה וחברותיי דווקא נתנו עצות מצויינות להתגברות על התופעה. ממש כדאי להציץ ולקרוא בבלוג של מועצת נשים כפ״ס. ועכשיו, נגמרו החגים והתירוצים והגיע הזמן לנער את קורי העכביש הוירטואליים מבין דפי הבלוג ולהתחיל להניע את הגלגל. ואני לא יכולה לחשוב על דרך טוב יותר להנעת הגלגל מאשר הצצה לבית שלי והפתעה מיוחדת לקוראות הבלוג בסוף הפוסט!
עד אתמול, לא הייתי בטוחה על מה לכתוב ואז ישבתי לי בסלון, מכורבלת עם במבי החתולה שלי והיה לי נעים. זה אולי נשמע טרוויאלי, אבל זה לא כל כך מובן מאיליו, מכיון שעד לא מזמן שנאתי את הסלון שלי ואפילו התביישתי בו במיוחד שנאתי את הספה הישנה והמרופטת שגרמה לו להראות מכוער במיוחד. ובחודשים האחרונים, הסלון שלי עבר שינוי הדרגתי ובסופו, הוא הפך לאחד החדרים האהובים עליי בדירה. זה לא היה מתוכנן כל כך וזה קרה לאט לאט וכמו כל הדברים הטובים, אוסף של אירועים שונים, הובילו אותו להגיע מצבו המעוצב. אתמול, כשישבתי לי בסלון והבטתי עליו, הבנתי שלמעשה, מעולם לא צילמתי וחשפתי את הסלון המחודש והמקסים שלי. כל כך הייתי רגילה לשנוא אותו, שבכלל לא שמתי לב איך לאט לאט, הוא הפך מברווזון מכוער לברבור יפייפה.
אז הגיע הזמן לחשוף באופן חגיגי, את החדר שהיה מקור לבושה, שלא שיקף את האישיות שלי והפך לאהוב ונעים. זה התחיל ממש במקרה, בעת שביקרתי באחת מחנויות התאורה האהובות עליי Lighthouse. גיליתי שמוכרים מתצוגה את המנורה האהובה עליי בחנות ב-70% הנחה. כך קרה שמנורה שלא יכולתי להרשות לעצמי, הפכה להיות בת השגה. תמי, אשת הקשר שלי בחנות, שראתה כמה אני מתרגשת מהרכישה, החליטה לתת לי אותה במתנה לאור מערכת היחסים ארוכת הטווח שלי איתם. אני כל כך מאוהבת במנורה הזו שמזכירה לי קצפת, או זנב ברבור. היא מושלמת לסלון שלי והיא פריט מעניין ויפייפה שמשדרג את הסלון שלי.
לאחר שהתקנו את המנורה, פתאום נפתחו לי הצ׳אקרות של העיצוב. אני רואה את זה קורה הרבה ללקוחות שלי, הם מתחילים לעצב ופתאום מתעורר אצלם רעב לעוד. הספה הישנה שלי הייתה כבר במצב סיעודי ללא כל תקנה. זו הייתה הספה הראשונה שרכשתי לפני יותר מעשור כשאני והבנזוג עברנו לגור יחד. היא עברה איתנו מדירה לדירה, עד שהגענו לדירה הנוכחית וגם פה, היא ליוותה אותנו במשך שש שנים. האמת, שלא ממש ששתי להחליף אותה, התזמון לא היה נכון, בכל זאת, שני ילדים, אחת מהם לא גמולה מחיתולים וגורת חתולים חדשה… לא ממש מצב אידאלי להכניס רהיט חדש בבית.
אבל הספה הישנה והמרופטת שלי פשוט התחננה שאגמול אותה מייסוריה וכך, אחרי שנים של דחייה, תירוצים ונסיונות הכחשה, עשיתי מעשה והעפתי את הספה הישנה והמרופטת והחלפתי אותה בספה חדשה, מבריקה ונוצצת. (למי שעומדת בפני החלפת הספה ממש כדאי לקרוא את הפוסט על איך לבחור ספה כאן). כמו כל מעצבת טובה, ידעתי בדיוק איזה ספה אני רוצה לבית שלי. הזמנתי מבדוסה (המקום בו אני תמיד מזמינה ספות ללקוחות), ספה בבד מטרופולין של שכטר בצבע נייבי כחול קטיפתי כהה. את הבד בחרתי בזכות הטקסטורה העשירה שלו והתכונות העמידות שלו ובאמת הוא מוכיח את עצמו כנגד איתני הילדים והבמבי. אחרי שהזמנתי אותה, הייתי בטוחה שעשיתי טעות חמורה וחשבתי לעצמי שהספה בטוח כהה מידי ושהיא תאפיל על כל החדר. התקשרתי לחברותיי הקולגות בהיסטריה לבכות להן על הטעות המרה שעשיתי. ופתאום, הבנתי את הלקוחות שלי שמתקשרים אליי בלחץ אחרי בחירה אמיצה. החברות הרגיעו אותי וגם אני החלטתי לסמוך על האינסטינקטים ועל הידע שלי. כשהגיעה הספה, היא הייתה כל כך יפייפיה ושמחתי שהקשבתי לצד השפוי שבי.
הרהיט המרכזי ביותר בסלון הוא הספה, כך שכשהספה לא נראית טוב, זה משפיע על כל הסלון. ברגע שזו הוחלפה, הסלון פתאום נראה אחרת. אבל משהו עדיין לא ממש עבד. בהתחלה חשבתי שהחשש שלי לגבי הספה היה נכון מפני שהסלון נראה מאוד כבד וכהה. אבל אחרי שבחנתי את העניין לעומק, הגעתי למסקנה שהספה היא לא הבעיה. אני מאוד אוהבת לשלב רהיטי וינטאג׳ בעיצובים שלי, אבל כמו כל דבר אחר בחיים, אסור להגזים. הספה הכהה, תיבת הוינטאג׳ והשולחן המאסיבי, יחד עם שידת הטלויזיה (גם היא וינטאג׳) פשוט גרמו לסלון להראות עמוס וכבד מידי. כשיש יותר מידי ממשהו, חשוב לדעת לאזן.
חיפשתי פתרון זול שיכניס קצת אור ומודרניות לסלון. נזכרתי שבאיקאה יש שידת לוקר לבנה שיכולה לגרום לכל חדר להראות קליל יותר. באופן מקרי ומאוד משמח, חברתי המוכשרת יונית שטרן, בדיוק עברה דירה והחליטה למסור בדיוק את השידה שחיפשתי. זו לא שידה יקרה במיוחד, אבל כיף לדעת שהכוכבים הסתדרו בשמים לטובת הסלון שלי. השידה היא בדיוק הטאצ׳ המודרני שמאוורר את הכבדות בסלון. לא יאומן איך פריט אחד יכול לשנות את כל האוירה בחדר (לטוב או לרע).
אני כל כך שמחה שלשם שינוי קפצתן לביקור אצלי בדירה ונחשפתן לתהליך העיצוב של הסלון שלי. עד עכשיו הרגשתי שהסנדלרית הולכת יחפה ועכשיו, אני יכולה להתגאות בביתי היפה והנעים, לשכב לי על הספה הנוחה ואפילו להזמין חברים לקפה.
מאיפה?
ספה: בדוסה
מזנון: איקאה
תמונה Soceity 6
מנורה Lighthouse
***Giveaway! Yay!***
הבטחתי הפתעה בסוף הפוסט ואני כמובן מקיימת! גלילה קטנה למטה ואת שם!
את הדברים הטובים אני אוהבת לשמור לסוף. ומה טוב יותר מאשר הגרלה כיפית של פריט מושלם לבית? לשמחתי, המעצבת המוכשרת חמוטלת, מפנקת את אחת מקוראות הבלוג בכרית מעוצבת במתנה.
איך משתתפים?
כל מה שצריך לעשות בכדי לזכות זה להרשם לרשימת התפוצה של הבלוג כאן. אם את כבר רשומה, אז נכנסת באופן אוטומטי להגרלה, כי המנויות הרשומות מקבלות את כל הדברים הטובים לפני כולן. לא בטוחה שאת רשומה? הרשמי שוב ליתר בטחון. ב- 12.11.2017, תסגר ההגרלה ואני אכריז על הזוכה בכרית היפייפיה והאיכותית הזו.
אבל למה שרק הזוכה תהנה?! חמוטלת המקסימה מעניקה 10% הנחה על המוצרים באתר שלה לכל קוראות הבלוג עם קוד קופון Welcome.
כמה כיף לחזור לפעילות בבלוג עם הפתעות שוות! אני כבר מתה לדעת איפה הייתן שמות את הכרית לו הייתן זוכות בה… מוזמנות לכתוב לי בתגובות וכמובן שכדאי אפילו לשתף את הפוסט (זה קרמה טובה כמובן)!
האמת, מעודד לשמוע שגם מעצבות פנים מתביישות לפעמים בחלקים מהבית שלהן! הפוסט שלך כרגיל נדיב במידע (אזכור את המקור לספה שלך כשנחליף!), מעניין, מעורר הזדהות. אני גם אוהבת את המראה הלוקרי, אולי גדלתי על יותר מדי סדרות נעורים אמריקאיים אבל משהו בלוקרים פשוט עושה לי את זה! סמלס לייק טין ספיריט. והשילוב עם המזוודות הישנות, המנורה הברבורית והכרית הנפלאה של חמוטלת פשוט נהדר. אני מתה על המוצרים שלה וממש אשמח לזכות. נרשמת שוב ליתר ביטחון 🙂
נראה לי שיש לנו טעם דומה (לפחות כך נדמה לי אחרי שראיתי את הפוסט על חדר העבודה שלך). מחזיקה לך אצבעות ובהצלחה!
איזה כיף שחזר משנת הקיץ שלך💙 גם לי היה קשה לכתוב בתקופה הזאת. ואולי גם לנו מגיע חופש מהבלוג לפעמים…
אהבתי שכתבת בפתיחות כזאת, נחמד לקרא משהו כזה ממעצבת פנים שמתלבטת עם סוגיות שבדרך כלל פותרת ללקוחות. כנראה שיותר קל לייעץ למישהו אחר כי אין את הרובד הרגשי. בכל מקרה, התוצאה מקסימה. אהבתי את התמונה מאוד, רציתי גם להזמין אותה לסלון, אבל בן זוגי לא רצה, והזמנו משהו אחר ששנינו אוהבים. אנסה שוב את מזלי ואראה לו שהתמונה מתאימה לסלון!😉
נתת לי מוטיבציה לשפר את הסלון אצלנו. תודה💙
איזו תגובה כיפית! תודה ליאן!
אצלי אין סודות 🙂
אני ממש אוהבת את התמונה הזו בסלון וכל מי שנכנס מאוד אוהב אותה. יש בה עוצמה ויופי ואני פשוט מאוהבת בה.
מוזמנת לקבוצה של מרגישות בבית, להעלות תמונות של התמונה שלך.
ובהצלחה בשדרוג הסלון!
הפוסט הזה נכתב על הסלון שלי. הפריט בבית שהורס לי הכל הן הספות הירוקות בנות ה14 שבעלי מגדיר אותן כצלחת פטרי של חיידקים. מה לא עבר עליהן? ילדים קופצים, טוכלים, מורחים, מעברים בין יבשות. והתזמון גם לא טוב אצלי אבל בקיץ לכל המאוחר חייבות לעוף! הספה שבחרת מהממת. קופצת לאתר החנות לבחור לעצמי גם אחת ואולי גם אזכה בכרית המטריפה הזו לכבוד הסלון המשודרג 🙂
במובן הזה, אני חושבת שהבלוג שלי הוא הבלוג של כולם. אני תמיד מעלה סוגיות מהעולם שלי ומגלה שבעצם כולנו באותה הסירה.
לפני שאת בוחרת לעצמך ספה, אל תפספסי את הפוסט על איך לבחור ספה. הוא נמצא כאן ואני בטוחה שהוא יתן לך הרבה.
בהצלחה בהגרלה.
[…] קצת מוכרת, זה לא סתם, כי את אותה הספה בדיוק, רכשתי לעצמי לסלון האישי שלי. חוץ מספה, מיכל בחרה גם שולחן סלוני שונה, לפני שהתחלנו […]
[…] להציץ על הסלון המחודש שלי ממש פה. אגב, ספויילר, היא כן מקטיפה אבל לא בצבע […]
[…] הולכת יחפה. אתן מוזמנות להציץ על הסלון המחודש שלי ממש פה. אגב, ספויילר, היא כן מקטיפה אבל לא בצבע […]