דירת באוהאוס מינימליסטית בתל אביב

כשהייתי סטודנטית לעיצוב בשנקר, אהבתי במיוחד את השיעורים של פרופסור מיכה לוין, שסיפוריו על העיר הלבנה נשמעו יותר כמו רכילות פיקנטית מאשר שיעור אדריכלות. יש לי אהבה גדולה למבני העיר העתיקים, כפי שניתן לקרוא בפוסט על החופשה שלי בתל אביב. לכן, כשנזדמן לי לעצב דירת באוהאוס מתקלפת, הרגשתי מינימום כאילו זכיתי בלוטו.

כשנכנסתי בפעם הראשונה לדירה של יעל, הרגשתי כמו ברנדט פוקס מהספר ״איפה את ברנדט?״ של מריה סמפל. הדירה שלאורך השנים הושכרה, ועברה טלאים שונים של שיפוץ, נראתה כמו כוך חשוך ומיושן, אבל ממש כמו ברנדט, ראיתי את הפוטנציאל ובעיני היא היתה יהלום לא מלוטש שרק מחכה לליטוש הוגן. טוב, אולי ליטוש זאת לא המילה המתאימה כאן, בכל אופן מדובר בדירה כבת 80 מתפוררת שהייתה זקוקה למהפך מן היסוד.

 השאלה הגדולה שעמדה בפנינו הייתה מה לחדש ומה לשמר? זו שאלה שחוזרת על עצמה כמעט בכל דירה שאני מעצבת, אבל הפעם הערך הנוסטלגי של תקופת הבאוהאוס, שיחק תפקיד מרכזי ובעוד במבנים חדשים יותר לשיפוץ הישן יש ערך כלכלי, במקרה הזה, שימור הישן עלה יותר מלהרוס את הכל ולבנות מחדש.

לשמחתי, יעל ואני היינו באותו הראש: לשמר את מה שניתן ולשלב את סגנון הבאוהאוס המודרני באופיו עם הסגנון המינימליסטי המאפיין את התקופה שלנו. אם חושבים על זה, העקרונות של הבאוהאוס והמינימליזם הם דיי דומים. אבות הבאוהאוס תיעבו קישוטיות והסגנון כולו מאופיין בקווים ישרים וצורות גיאומטריות פשוטות, כך שהשילוב בינהם נראה לי רק הגיוני.

התכנית של הבית הייתה כזו שכשנכנסו בדלת הכניסה למסדרון ארוך אשר ממנו יצאו החדרים והמטבח, כך שלא היה בכלל חלל פתוח כמו שאנחנו מכירות בבתים של ימנו. המטבח הפצפון היה מופרד מהסלון וחדר השירותים והאמבטיה היו צפופים ולא נעימים. לאחר מספר חלוקות שונות לדירה, נבחרה תכנית בה החדרים נשארו כמעט ללא שינוי, חדר הרחצה והשירותים גדלו והחלל הציבורי נפתח לחלוטין.

לפני

 

אחרי

שירותים ומקלחת

יצא לכן פעם להיות בשירותים צפופים כל כך שבכדי לצאת/להיכנס אליהן הייתן צריכות לתמרן כמו אשת גומי מהקרקס? זה בדיוק היה המקרה כאן. ולכן, חדר הרחצה והשירותים הורחבו בכדי שיעמדו בתקנים של התקופה שלנו. לשניהם, נבחר אריח יפייפה עם גיאומטריה המזכירה את סגנון הבאוהאוס, אבל עם צבעוניות רעננה שנותנת ״טייק״ יותר עכשיווי. בשירותים, האריח ממשיך מן הרצפה לקיר האסלה התלויה ומעל לקיר הבנוי, הונח מדף עץ המתאים לחלון המשופץ. לקירות, הותאם אריח לבן מינימליסטי, בכדי לתת רקע נקי ככל האפשר לאריח הייחודי.בחדר הרחצה בוטלה האמבטיה שתופסת מקום רב והוחלפה על ידי מקלחון שקוף שמיד נתן תחושה של מרחב גדול יותר. במקום ארון אמבטיה מסורתי, נבחרה ארונית מיושנת עם כיור מונח שאמנם פחות מתאימה לסגנון הבאוהאוס או המינימליזם, אבל לא יכולנו לעמוד בפניה, במיוחד כי היא משתלבת נפלא עם האריח שלנו.

מטבח, פינת אוכל, סלון

במהלך ההריסות התגלה לנו אוצר! לא, אלו לא היו מטבעות זהב שנשכחו מתחת לבלטות, אלה אוצר מסוג אחר, כזה שמרגש את חובבי העיצוב: כל קירות הבית היו עשויים מלבני חול. לכל מי שרצתה לשאול מהיכן הלבנים… סורי, אין לי לינק למזל טוב.

ברגע שמצאנו את הלבנים המושלמות האלו, היה לנו ברור שאנחנו חושפות ומשמרות לפחות קיר אחד של לבנים. זה אולי נשמע כמו פתרון זול ויפה, אבל בכדי לחשוף ולשמר את הקיר, נדרשה מהקבלן עבודת ארכיאולוגיה עדינה הכוללת שחזור של הקיר במקומות בו  הוא התפרק לגמרי (לעשות טיח ולצבוע, היה יוצא זול בהרבה יותר, אבל לא יכולנו לותר על האוצר הגלום שמצאנו.

למטבח בחרנו צבע פודרה עדין בשילוב עם ידיות מינימליסטיות שחורות, למעט שתי קלפות מפורמייקת דמויית עץ אגוז ש״מדברת״ עם הרצפה בפינת האוכל. הקווים העדינים של המטבח יחד עם השיש הלבן מהווים קונטרסט מוחלט לקיר החשוף, בעוד זוג נורות השחורות שמשתלשלות מן התקרה, משלימות את המראה המינימליסטי.

המרצפות הכתומות המקוריות של הדירה  היו עמוסות כל כך עד שכמעט חטפנו התקף אפילפסיה בכל פעם שהבטנו ברצפה. היה ברור שהריצוף חייב לעוף, לא רק בגלל שהוא צרם בעיניים, אלא גם בגלל שכל התשתית מתחתתיו הייתה כבר רעועה. בחרנו לרצף את כל הדירה במרצפות בטון אפרפרות בשילוב עם פאנל פורלימרי לבן שמייצר ניתוק יפייפה בין הרצפה לקיר. אבל אל, תבכו על מר גורלם של האריחי בטון הכתומים, כי הם יעשו קאמבאק בהמשך.

סבלנות.

בתמונת הלפני, ניתן לראות את יעל יושבת בסלון הסגור ולצידה דלת וחלון שמובילים למרפסת השירות. המרפסת הסגורה הסתירה מאחוריה חלונות בלגיים מושלמים שהתווספו לכל הדירות בבניין בעבודות השימור של שנת 2,000. ברגע שהורדנו את הקיר המפריד בין הסלון למרפסת והקיר המפריד בין הסלון למטבח , הדירה הוצפה באור טבעי משגע.החלל שטוף האור יועד מחדש להיות פינת אוכל, אותו הגדרנו על ידי אריחים דמוי פרקט בהנחת פישבון. לרוב, אני לא אוהבת להשתמש באריחי קרמיקה דמוי פרקט, אבל הפעם התאהבתי באריחים שנראו כמו עץ אמיתי והחלטתי לחרוג ממנהגי לתעב אותם.

מי שאמר שההבדל בין אהבה לשנאה הוא דק, כנראה הבין על מה הוא מדבר. 

חלק קטן במרפסת נשאר סגור, גם בגלל עמוד אימתני שלא היה ניתן להזיז וגם בכדי לאפשר מקום למכונת הכביסה ואחסון נוסף. במקום הדלת שהזכירה דלת לצינוק עינויים (אותה ניתן לראות בהמשך המטבח בתמונות ה-״לפני״), השתמשנו בתריס מקורי מההריסות שעבר שיוף וצבע ומשמש כדלת מסתור למכונת הכביסה.

בהמשך למטבח ופינת האוכל, נמצא הסלון הצנוע. אחד הקשיים בתכנון היה להשיג את כל הפונקציות בחלל המרכזי. מדובר בחלל לא גדול והמטרה הייתה שיכיל מטבח יחסית גדול, פינת אוכל וסלון. הסלון אמנם לא גדול, אבל הריהוט הקליל שבו נותן תחושה מרווחת ונעימה. וזה הזמן להודות לקולגה  יונית שטרן המוכשרת, שכן היא אחראית על הסטיילינג ההורס וההפקה האדירה של יום הצילום. הדירה של יעל מיועדת להשכרה, כך שלמעשה, לא היה בה אף רהיט לרפואה. לכל אורך השיפוץ המחשבה שלא אוכל לצלם את הדירה  הזו, הדירה שינה מעיני. למזלי, שיתפתי את יונית בפחדי והיא הציעה את שירותי הסטיילינג שלה. אני כל כך שמחה שבחרתי בה לעשות סטיילינג לצילומי הדירה, יונית ידעה לבחור בדיוק את הרהיטים הכי הורסים לסגנון הייחודי של הדירה. תודה יונית, אני לא יודעת מה הייתי עושה בלעדייך …

חדרי השינה

שני חדרי השינה בדירה נשארו גדולים ומרווחים. הקירות והדלתות זזו רק טיפה מהתכנון המקורי. שכבות הצבע שנאגרו על הקירות במהלך השנים, קולפו והקירות נצבעו בגוון אפרפר בהיר. בהמשך לעבודות השימור, הקבלן המהמם שלי, פול, לקח על עצמו את האתגר של שימור החלונות והדלתות שבדירה. בהתחלה חשבנו להחליף את דלתות וחלונות החוץ, אחר כך התלבטנו אם לצבוע אותם בלבן אבל לבסוף החלטנו לחשוף את העץ הישן ולגוון אותו. במקרה זה, בחרנו לשמר, בניגוד לדלתות הפנים, אותם החלפנו בדלתות חדשות שישמרו על בידוד אקוסטי הולם בין החדרים לבין החלל המרכזי.

הריצוף האפרפר ממשיך מהחלל המרכזי לתוך החדרים ובתוכם החלטנו (לאחר דיונים סוערים), לשמר את האריחים המאוירים במעין שטיח גדול שנותן אופי רב לחדר ובעצם חוסך את הצורך בשטיח אמיתי. זו לא הייתה משימה פשוטה, שכן  היה צריך להוציא את הריצוף הישן ולרצף אותו מחדש, כדי שלא ישארו מרצפות רופפות. אני מודה שבהתחלה לא רציתי לשמר את הריצוף כי הוא נראה לי כבד מידי. יעל לא הסכימה לותר והרעיון של השטיח היה מעין פשרה בינינו. בדיעבד, אני כל כך שמחה שהיא שכנעה אותי (משימה לא פשוטה, כי כשאני חושבת שאני צודקת- ואני בדרך כלל צודקת, אז אני לא משתכנעת בקלות). קשה להאמין איך ריצוף שהיה כל כך עמוס ומאוס, קיבל במה חדשה והפך לאלמנט כל כך יפה ומשמעותי בעיצוב וכל מה שעשינו היה ״למסגר״ אותו באריח נייטרלי.

בדומה לשאר הבית, הריהוט בחדרים הוא פרי עמלה של יונית. הסטיילינג המינימליסטי שלה מדגים איך אפשר לייצר אוירה נעימה וביתית עם מספרה פריטים מצומצם. לצורך הצילומים הושאל מזרן מתנפח ועליו נפרשו מצעי פשתן אפורים. מה שמוכיח את מה שאני טוענת כבר שנים… אם אתם רוצים לחסוך בעלויות, ותרו על מיטה מפונפנת והשקיעו במצעים מושלמים. (עוד טיפים לעיצוב נכון וחכם, כדאי להוריד את המדריך החינמי שלי לעיצוב בית שרק נראה יקר).

 לחדר השני, שחשבתי שבכלל לא אצלם, יונית הביאה מיטת בית עץ מושלמת, קצת טקסטיל ותמונות ושתי תיבות גדולות. הצבעוניות הלא צפויה של חרדל, פודרה ותכלת, מפתיעה ומשתלבת נהדר עם שטיח המרצפות.  גם כאן, האופי המינימליסטי של החדר קורץ לי ומזכיר לי כמה ג׳אנק יש לי בבית שאפשר להיפטר ממנו.

את העיצוב של הדירה הזו אני אזכור עוד זמן רב. היו לנו המון עליות ומורדות במהלך העיצוב וים של ויכוחים (טובים וחשובים) על מה לשמר ומה לזרוק. התוצאה הסופית לימדה אותי הרבה על הכוח של השילוב בין שימור למינימליזם והזכיר לי שלא תמיד צריך להתחיל לגמרי מאפס. לפעמים שווה לצוד אוצרות, להסתכל בעיניים רעננות ולצפות להפתעה אחת או שתיים.

זה היה הצד שלי… על החוויה של יונית ניתן לקרוא כאן. כמו תמיד, אני מוכרחה לשמוע אתכן: מה אתן מעדיפות? לשמר או לחדש? וכמובן, מהו הפריט האהוב עליכן בדירה הזו? מחכה לקרוא אתכן בתגובות.

צילום: שירן כרמל

סטיילינג לצילומים: יונית שטרן

קבלן: פול דקור

מאיפה:

קרמיקה וכלים סניטריים: גוטשטיין

מטבח: גאיה

תאורה: שקע ותקע

פרינט אישה שחור לבן: Ruben Irland

פרינט: Frankly My Dear...Alex Typography

ארון וכיור אמבטיה: תומיק

ספה וכיסאות: Ferm Livig

שולחן אוכל: איקאה

שולחן סלון: Bloomingville

גוף תאורה עומד: ביתילי

טקסטיל ואקססוריז: H&M, Golf&co, Ikea

כריות ופרינטים חדר ילדים: Baron Prints

***ההגרלה הסתיימה***

אני לא מאמינה! עוד לא נרשמת להגרלה? כל מה שצריך, זה 15 שניות מזמנך בהם תרשמי לרשימת התפוצה, שונאת רשימות תפוצה? האמת, גם אני לא אוהבת כשמציקים לי, לכן, אני מבטיחה לשלוח לך רק טיפים מהממים, הגרלות שוות והטבות מיוחדות. אז למה את מחכה? קליק ואת שם. !

***ההגרלה הסתיימה***

Comments

comments