אני כותבת את הפוסט הזה תוך שאני מוקפת בערימות כביסה שעליי לקפל (הייתי שמה תמונה, אבל זה ממש לא פוטוגני). הבית במצב סביר פלוס (חוץ מהכביסה כמובן, אבל אני מקווה שעד סוף היום היא כבר תהיה בארונות)… כמה שאני מתגעגעת לימים בהם הייתה לי מנקה. בימים כאלו אני מבינה ללבם

זה מה שהרגשתי בעבר, אפילו התביישתי להזמין חברים שיראו שהמעצבת מתגוררת בדירה שכורה עם ספה מאיקאה ובלי מנורות תקרה. אני יודעת איך בית החלומות שלי צריך להראות ונכון להיום, הוא לא ממש עונה על הציפיות שלי. החלום של לעצב את הבית שלי בוודאי יתממש יום אחד, אבל בינתיים, למדתי שיעור חשוב

אז מה אפשר לעשות עם האצטרובל? לפני שנדבר על אצטרובלים, אני רוצה לכתוב כמה מילים על השראה… אז איפה לעזאזל נמצאת ההשראה? אנחנו אוהבים לצאת לפיקניקים במשפחה, ולכן,שבת שמשית זו הזדמנות נפלאה לצאת החוצה ולשאוב קצת השראה. אני מאמינה שהשראה ניתן למצוא בכל מקום: בדרך לעבודה, אחר הצהריים עם הילדים וכמובן

הנה היא הגיעה סוף השנה… אפשר להרגיש אותה בכתבות במגזינים ובעיתונים, כשמקשיבים לרדיו שומעים את הסיכומים ואני משערת שגם בטלויזיה (אבל אני לא רואה טלויזיה, רק סדרות ב-Netflix אז אני לא יודעת). שעון החול של 2014 כבר מתרוקן וזה הזמן לסכם שנה. מחר בבוקר הסטודיו שלי חוגג שנתיים ואת הבלוג

אור הוא אחד השחקנים הראשיים בעיצוב הבית. אור לא נכון יכול לגמרי לשנות את האווירה בחדר ותאורה נכונה יכולה לשפר לכם את איכות החיים.  לכבוד החנוכה, פוסט על  תאורה בבית. אני לא אתחיל להלאות אתכם בפוסט שמספר על קאלווינים או וולטים או כל מושג אחר שקשור בתאורה, מכיון שאני ממש

בזמן האחרון אני עמוסה. יש לי שני פרויקטים חדשים ומרגשים עליהם התחלתי לעבוד ועוד המון דברים נוספים שכנראה יקרו בקרוב. זה כמובן מבורך ומרגש במיוחד ועם העומס, מגיעה התחושה הנפלאה של הצלחה, אבל יחד עם התחושה הנהדרת הזו, מגיעים החששות והפחדים הנלווים. הבלוג האהוב שלי ודף הפייסבוק נדחקו קצת לפינה,