היום אני אני מתרגשת במיוחד! ויש לי סיבה טובה, למעשה, יש לי סיבות טובות! כן כן, סיבות! ליתר דיוק, שלוש סיבות נפלאות! כולכם מכירים אותי כמעצבת פנים ובלוגרית, אבל במציאות, לפני הכל אני אמא לבן מהמם בשם אילייי (במילעל). בדרך כלל כשאני משתפת אתכם בפיסות מידע מחיי האישיים, אני משתדלת שיהיה בשיתוף

לפני מספר שבועות קיבלתי טלפון מבחורה חביבה שקוראת את הבלוג שלי. בשיחה, היא שאלה אותי היכן נרכשו המנורות הצהובות מהדירה של מרינה ורון. עניתי לה בשמחה ואז היא אמרה לי: ״אני מאוד אוהבת את הבלוג שלך, הדירה שלי שכורה ואני מעצבת אותה לפי הטיפים שלך״. אני מאוד התרגשתי מהשיחה הזו, מכיון שלא

נשברתי!!! זה זמן מה שאני מרגישה שהצעצועים של איליי מתכננים פוטש קטן. אני רואה אותם נאספים בכל פינה בבית ומתכננים את המהפכה (רודנים קטנים ועלובים שכמותם). החלטתי שהפעם אני לא שותקת, הגיע הזמן להחזיר אותם למקומם. השאלה המתבקשת היא: מה הוא מקומם? בחדר המשחקים? בחדר השינה? בסלון? האמת, שכל התשובות יכולות להיות נכונות… אבל

כן, כן… השבוע גיליתי שעשיתי טעות באחד הפרוייקטים שלי. זו לא הייתה טעות פאטאלית, אבל טעות שקרתה באשמתי. הרגשתי נורא ואיום, בלילה לא ישנתי וכל הזמן רק חשבתי על הטעות שעשיתי ועל הלקוח המסכן ששכר אותי כדי למנוע טעויות כאלו ולא קיבל את התמורה לכספו. בעקבות הטעות, התחלתי לחשוב על דרך לתקן

מזמן לא כתבתי על יום קנית עם לקוחות ולא בגלל שלא היו לי המון כאלו (טפו). הסיבה האמיתית היא שבדרך כלל כשאני ביום קניות, אני פשוט שוכחת לצלם. אבל הפעם לא ויתרתי, במיוחד כשמדובר בבית בעל אופי כפרי ומקסים במיוחד. את ימי הקניות לפרוייקט הזה כבר סיימתי לפני מספר שבועות ואני מקוה

מידי פעם מתפרסמת לה כתבה במגזין עיצוב כזה או אחר על "טרנדים מאוסים" ואם להיות כנה לחלוטין, אפילו אני כתבתי כתבות שכאלה. אבל האמת היא שאני לא כל כך אוהבת כתבות של "עשה ואל תעשה". למה? טוב ששאלתם, כי יש לכך יותר מסיבה אחת… הדינאמיות של העיצוב עיצוב הוא עניין דינאמי