אם אתם עוקבים אחרי בבלוג או בפייסבוק, או אפילו באינסטגרם, אתם כבר בטח מחכים לראות את התמונות מהבית של קרן ואודי (ובצדק). אם אתם לא עוקבים אחרי, אתם בהחלט מוזמנים להתחיל (אבל רק אם אתם מחפשים טיפים לעיצוב והמון השראה).
איפה הייתי?
אה כן… הבית של קרן ואודי…
רגע לפני שאתם ממשיכים לקרוא, אני ממליצה לכם לעצור רגע, לקרוא את הפוסט על ימי הקניות ולחזור לכאן.
קראתם? מעולה…
צילום: אביבית ויסמן
בני הזוג המקסימים, הורים לשלוש בנות, כלבה וחתולה, הגיעו אליי דרך מכרה משותפת (גם היא מקסימה במיוחד). כשהגעתי לבית שלהם, חשבתי שאולי הם טעו כשהזמינו אותו. הבית היה מעוצב בסגנון כפרי מעודן, בשילוב פריטים מיוחדים ויפים. אני זוכרת שחשבתי לעצמי: ״נכון, יש מקום לשיפור, אבל האם אנשים בעלי טעם כל כך טוב זקוקים למעצבת״? אחרי שיחת ההיכרות, הבנתי שלמעשה, כשבנו את הבית הם נעזרו במעצבת פנים בשם קרן שחמון שלוותה אותם בתהליך העיצוב. בהמשך השיחה הבנתי שמדובר בלקוחות מהחלומות: אנשים יצירתיים, נועזים בעלי טעם טוב, שרוצים מישהי מקצועית שתלווה אותם בבחירות הנכונות ותגשים את החלומות העיצוביים שלהם ולא פחות חשוב, אנשים מקסימים שכיף לעצב עימם.
כפי שניתן לראות, גם לפני היה יפה כאן
אין ספק שהשלב של הלבשת הבית הוא השלב הכיפי ביותר בכל פרוייקט, זה השלב של הפרטים הקטנים, אלו שמשדרגים והופכים סתם חלל לבית. הבית של אודי וקרן, הוא דוגמא מצויינת לבית מעוצב שהיה זקוק לקצת אהבה, סטיילינג והמון השראה, בכדי להפוך אותו מיפה למהמם.
נתחיל בהתחלה… כידוע, בבתים, ההתחלה היא במבואת הכניסה לבית. במבואה ״לפני״ היה ארון קיר לבן וגדול וקופסאת מתכת כסופה שאחסנה נעליים. האמת, לא היו כאן שינוייים מרחיקי לכת. מה שונה? קונסולת כניסה עתיקה מבלגיה ומעליה קיר תמונות מפעם. ידיות הארון שהוחלפו בידיות טורקיז שהזמנו מאנתרופולוג׳י ושטיח שהיה מאוחסן וחיפש פינה טובה להשתכן בה. לא המון שינויים, אבל כאלו שעושים את כל ההבדל.
הדבר הראשון אליו שמתי לב בחלל ״לפני״ הוא הצבע הירוק שחזר על עצמו בחלל: בקירות, בכיסאות ואפילו בכורסאות. החזרתיות של הצבע, יצרה מראה שטוח, שלא החמיא לאף אחד מהאלמנטים. לפעמים כשאנחנו אוהבים צבע או אלמנט, אנחנו מבטלים את שאר האופציות באופן אוטומטי. למרות שאני מאמינה גדולה בלאהוב את הבחירות שלנו, אני גם מאמינה שחשוב להסתכל על התמונה הגדולה, להבין מהן הבחירות הנכונות יותר, אלו שידגישו את האלמנטיים הטובים בחלל וישדרגו אותו. במקרה הזה, הבחירה החוזרת בירוק, לא השיגה את האפקט הנדרש ולכן, היה צורך בצביעה מחדש של הקירות. אחרי בחינה של צבעים שונים, נבחר לקירות צבע תכלת ירקרק מקסים… אבל בצבעים כמו בצבעים, הקשר בין הצבע שנבחר במניפה לבין הצבע שמתקבל במציאות הוא מקרי בהחלט. הצבע שהתקבל הוא תכלת עם טיפטיפונת מהירקרק הנחשק. למזלו של התכלת, הוא גרם לחדר להראות כל כך יפה, שסלחנו לו על שהתחזה לצבע אחר… צבעים… אי אפשר לסמוך עליהם.
הדלת הייתה כבר ״לפני״, אבל הצבע החדש של הקיר, הדגיש אותה
ברגע שנבחר הצבע לקירות, הגיע תורם של האקססוריז לפינת האוכל. הטווס שעיטר את הקיר, עבר למקום כבוד בכניסה לבית ובמקומו נתלתה מראה גדולה, בה משתקף השנדליר העדין והקסום שבחרנו בחנות מתן אור. חמשת הכיסאות הקיימים בשילוב עם שולחן האוכל הגדול והיפייפה, היו בהחלט נקודת התחלה מצויינת. עם זאת, נקודת התורפה של פינת האוכל הייתה חוסר הפרופורציה בין השולחן הגדול לכיסאות הקלילים. הבעיה כשלא קונים מספיק כיסאות זהים, היא שקשה למצוא את אותו הכיסא מאוחר יותר. אבל יש לכך פתרון יצירתי בעל ערך עיצובי: לחפש כיסאות שונים לחלוטין מהקיימים. במקרה זה, נבחרו זוג כסאות מרופדים ובעלי נוכחות, שאיזנו את ראש השולחן והוסיפו צבע ועניין. בכדי למצוא את הכיסאות המושלמים, פנינו לאחת והיחידה, חן, מסטודיו אחד אחד שבהמון אהבה, סבלנות וכישרון, רקמה יחד איתנו את כיסא החלומות שלנו שקישר בין כל הצבעים בפינת האוכל ו״Really tied the room togather״. אני חושבת שזה אחד הפריטים היפייפיים ביותר בפינת האוכל.
תראו איך התכלת בבד משתלב עם הקיר
ממול לפינת האוכל ממוקם הסלון שכבר ״לפני״ היה כבר מעוצב למדי, אך זכה לשדרוג משמעותי. השולחן המהמם, מנורת הסבנטיז שקרן ירשה מסבתה והמזנון האדום, הם פריטים מצויינים ויפים (כבר אמרתי שהעיצוב ״לפני״ היה מעורר השראה)? המשימה הראשונה היתה לתלות תמונות. משימה שלכאורה נשמעת פשוטה, אך במקרה הזה לא בדיוק. חדי העין ישימו לב שאין טלויזיה בסלון… הכצעקתה? לא בדיוק… הקיר הגדול והריק שרואים בתמונות ה-״לפני״, משמש כמסך הקרנה. בכדי לפתור את העניין, הטמענו בקיר לוח מגנטי שניתן לתלות עליו תמונות עם מתלה מגנטי מיוחד.
אחת ההתלבטויות הקשות שנתקלנו בהן היא ההחלטה אם להחליף את הספות הקיימות או להשאירן. בסך הכל, הן היו בסדר, אבל הן כבר היו בלויות והסט 2-3 פשוט העמיס על החלל. לבסוף, הוחלט להחליף את זוג הספות הירוקות בספה ירוקה ארוכה ועדינה יותר שנראתה הרבה יותר טוב בסלון. בנוסף, החלטנו לשדרג את הכורסא הקיימת ולהשמיש את הנישה המיותמת.
הכורסא ששודרגה
כשאני רואה נישה, אני רואה הזדמנות לחגיגה. האפשרויות הן אינסופיות ומשתנות בהתאם לטעם הדיירים והצורך. זו יכולה להיות פינת עבודה, ספרייה, נישה לפסנתר או אפילו פינת קריאה. במקרה הזה, בחרנו להגדיר את הנישה כפינת קריאה. הזמנו לפינה שלושה הדומים במחשבה, שכשיש הרבה אורחים, הם ישמשו כמקומות ישיבה נשלפים נוספים.
האלמנט המקסים ביותר בפינת הקריאה הוא המנורה כמובן. הייתי שמחה לקחת קרדיט על עיצוב המנורה, אבל הרעיון היה של קרן. האמת, שלאורך כל הפרוייקט, קרן שפעה רעיונות מקוריים ומדליקים ואני מצאתי את עצמי שואלת אותה: ״ רגע? מיהי קרן הלקוחה ומיהי קרן המעצבת״. קרן מצידה חזרה ואמרה שההשראה לרעיונות הם ממני והיכולת לפתח אותם, שמורה לי. כך שלבסוף, נאלצתי להסכים שהמאמץ הוא משותף.
אז, מה הקטע של המנורה? מצאנו מנורה חביבה בביתילי, מנורה בסגנון תעשייתי עם חוט שחור. מכיון שהייתה לנו נקודת חשמל בקיר הלבנים, ידענו שאנחנו יכולות לבחור מנורה עם תקע, שתטפס במעלה הקיר. כאן קרן הבריקה והציעה שנחפש צינור פליז שבו יעבור החוט של המנורה. תרנו ברחוב וולפסון אחרי מישהו שיכין לנו צינור שכזה ונתקלנו בחנות קטנה עם בחור בשם קריסטוף שנרתם לעזרתנו וייצר את הצינור עבור המנורה. מדליק נכון?
למעט החלל הציבורי שודרגו עוד שלושה חדרים בבית. חדר העבודה וחדרי הבנות. בחדר העבודה, השולחן עבודה עבר שיפוץ ״מיושן״. בהתחלה חשבנו לצבוע אותו בכחול, אפילו קנינו את הצבע, אבל ברגע שמחדשת הרהיטים שייפה אותו, הוא נראה כל כך יפה, שהחלטנו להשאירו במראה הטבעי ולצבוע במקומו את הקיר. לצד השולחן בחרנו בשלישיית מזוודות שמצאנו בחנות יד שנייה ומשמשות לאחסון מסמכים ישנים. מעל לחלון, תלוייה גרלנדת לבבות שהבנות הכינו ועל הקיר, תלויים שני מדפים ממגירות ישנות שנצבעו גם הן בכחול.
קרן, אודי והבנות קיבלו ממני הרבה משימות DIY ובכולן הם עמדו בהצלחה. אבל התוצר הכי מוצלח שלהם היה מפת העולם שהם חילקו למסגרות ותלו בעצמם.
אחרונים חביבים הם חדרי הבנות. בחדר אחד, נצבע חצי הקיר בגוון בהיר ועם אפקט גלים בקצה. גם כאן, הטקסטיל והאקססוריז משמשים חלק עיקרי בעיצוב, שכן הרהיטים היו קיימים. מעל לשולחן הכתיבה, הוטמע בקיר לוח מגנטי שמאפשר תצוגה מתחלפת של אמנות ויצירה. לחדר השני בחרנו בטפט צבע מים ירוק, את החלונות מעטרים וילונות מהממים שרכשנו באנתרופולוג׳י ועל המיטה, מגוון כריות חלקן מהסטודיו של חן וחלקן מרוזבאד. 
הפרוייקט הזה מלמד על חשיבות הסטיילינג והפריטים הקטנים. בפרוייקטים רבים ומעוצבים, כשמגיעים לשלב הלבשת הבית לא נשאר תקציב. וזה מצער מכיון שלא משנה עד כמה עיצוב הפנים יהיה מושקע, הפרטים הקטנים הם אלו שגורמים לבית להרגיש נעים וביתי. בניגוד לפרוייקטים אחרים, בהם מחליפים את הכל ומתחילים מחדש, כאן הייתה לי הזדמנות להתמקד בעיקר בפרטים הקטנים ולהקפיץ את העיצוב הקיים בכמה דרגות.
אז אם אתם מרגישים שהבית שלכם יפה, אבל עדיין לא ממש מעוצב עד הסוף, אולי הגיע הזמן להשקיע בפרטים הקטנים. כריות, וילונות, מנורות צבע, תמונות ושטיחים. כל אלו, יגרמו לבית שלכם להרגיש הרבה יותר חמים ונעים. אתם ממש לא חייבים לעשות הכל בבת אחת. עיצוב הוא למעשה מעין סיפור שלא נגמר: תמיד ניתן לחדש, להוסיף, לשנות ולשפר את הקיים.
למעשה, זה החלק הכי כיפי בעיצוב, היכולת לשנות ולהתחדש בכל פעם מחדש…
זה כנראה העיצוב האהוב עליי מכל מה שפירסמת. במיוחד החדרים הצבעוניים והריפודים.
תודה, אני שמחה לשמוע שאהבת…
הי
מאיפה הטפט ההורס של צבע המים הירוק?
אחד היפים שראיתי!!
ומאוד אהבתי את פינת הקריאה
הי עדי,
הטפט נרכש באטסי
והוא פשוט הורס… שינה לגמרי את החדר…
איזה שדרוג! מקסים!
תודה יקירתי 🙂
מקסים,
אשמח לפרטים של בונה צינור הפליז מרחוב וולפסון (:
תודה קרין,
אני פשוט לא מצליחה להזכר בשם שלו… זה היה שם לועזי והוא היה באחד הרחובות הצדדיים… אולי כריסטוף? בכל מקרה, אם תסתובבי שם ותשאלי מי מכין כזה, תוכלי להגיע אליו. ככה אנחנו הדענו אליו. ]שוט שאלנו בחנויות מי מכין כזה והפנו אותנו אליו.