איך לגרום לילד שלכם לאהוב לקרוא? סיפור שמתחיל בכיסא נדנדה ונגמר בפינת קריאה

הכל התחיל בכסא נדנדה שמצאתי ברחוב.

יום חמישי הוא יום האיסוף ברחוב שלי וזה ידוע שזבל של אחד הוא אוצרו של אחר. הבנזוג  מאמין שזבל זה זבל לא משנה של מי הוא, אז בדרך כלל האוצרות שאני מוצאת נשארים ברחוב. למזלי, כשמצאתי את הכסא המדובר, הוא לא היה איתי וברגע שהכנסתי אותו הביתה, הוא לא הצליח להתווכח עם המציאה השווה ואפילו חמד אותה לפינת העבודה שלו. אני רציתי את כיסא הנדנדה לחדר של איליי, כדי להגדיר מחדש את פינת הקריאה שלנו, שהסתכמה בפוף סגול וכרית ירוקה.

לא מזמן קראתי כתבה על החשיבות של קריאה של סיפור בכל יום לילד. לצערי אני לא מוצאת את הקישור, אבל, אם אני אתקל בו שוב, אני כמובן אעדכן. (עדכון: מצאתי את הלינק- הכתבה של ריקי כרמל- 15 דקות והילד שלך גאון– ממליצה בחום). נזכרתי שכשהייתי מורה חיילת עברתי השתלמות באוריינות ולמדתי על החשיבות של קריאה לילדים והאמת היא שמאז כבר ידעתי שסיפור לפני השינה יהיה חלק בלתי נפרד מחיי הילדים שלי. ואכן, מאז שאיליי היה בן חודשיים, הקפדנו לקרוא לו סיפור לפני השינה והיום, כשהוא בן שנתיים פלוס, הוא כבר מקריא לנו בעצמו (הסיפורים מתחלפים כל כמה זמן, בתקופה האחרונה זה הזחל הרעב). עיצוב טוב מקנה הרגלים טובים ולכן הגדרת פינת קריאה בחדר הילדים היא חשובה למי שרוצה להקפיד לקרוא. אצלנו בפינה היה פוף, שעשה את העבודה, אבל לא היה ממש נוח. כיסא הנדנדה החדש זימן הזדמנות לשדרוג נפלא.

אבל בואו נחזור רגע לכסא הנדנדה. כשמצאתי אותו הוא היה חום, זה הרגיש לי קצת כבד לחדר הילדים ובמילא, אחרי שאיליי עבר ממיטת התינוק הירוקה למיטת מעבר לבנה, החדר איבד מהצבעוניות שלו. לאחר שנפלה ההחלטה לצבוע, נשאר לבחור צבע ולפנות זמן לצביעה (שזה החלק הכי קשה). מי שאוהב לשדרג וליצור, יודע שתמיד יש חמישים פרויקטים על הפרק שמתוכם מספיקים לבצע אולי שניים. הטיפ שלי הוא להזמין חברה לשעת יצירה, ככה מרוויחים זמן איכות משולב בעשייה ברוכה. לשעת היצירה הזמנתי את חברתי ימה ברקאי מיצירתא ואני ממליצה בחום להכיר את הבלוג המהמם שלה. אני קניתי מבעוד מועד צבע צהוב ומברשת, לפי עצתה של ימה קניתי צבע אקרילי על בסיס מים והשקעתי במברשת טובה, כזו שלא מורידה שערות.

 לאחר צביעת השכבה הראשונה הכסא קיבל מראה וינטאג' משופשף, אבל אני העדפתי מראה מט שדרש שכבה נוספת של צבע. 24 שעות לאחר השכבה הראשונה, הושלמה מלאכת הצביעה והכסא קיבל מראה חדש ורענן. מדהים מה שצבע יכול לעשות… נתתי טאצ' קטן מספר המדבקות של מיקוש, שמצליח לאחרונה להשתרבב לכל יצירה שלי. הפעם הייתה זו מדבקה עם הכיתוב Cuddle up שמגלה את המשאלה הכמוסה שלי שאיליי יתן לי לשבת איתו ביחד על הכסא. בינתיים אם אני מנסה להתיישב הוא אומר בטרוניה "אמא! זוזי, זה הכיסא נדנדה שלי מהבית"! האמת, אני לא מאשימה אותו, הוא יצא כל כך  חלומי והופך כל שעת סיפור למהנה הרבה יותר.

מאז שכיסא הנדנדה נכנס לחיינו, פינת הקריאה הפכה להרבה יותר קוסמת, דבר שבאופן אוטומטי מגביר את תדירות הקריאה. מה שמוכיח שעיצוב משפיע על ההרגלים שלנו ובאמצעותו ניתן לשנות את חיי היום יום. אם גם אתם רוצים שהילד שלכם יקרא יותר, אז רצוי לסדר פינת קריאה מוגדרת ונעימה בה הספרים מוצגים באופן מושך. כיסא נדנדה זה פריט מומלץ, אבל העיקר הוא שיהיה מקום נוח לשבת.

נ.ב.

איך אפשר לכתוב פוסט על פינת קריאה מבלי להמליץ על ספרי הילדים האהובים עליי?

מר גוזמאי הבדאי מאת לאה גולדברג שלושה סיפורים קצרים על מעלליו של מר גוזמאי הבדאי שספק אם הרפתקאותיו קרו באמת או קרו רק בדמיונו המופלג. הספר כתוב בשפה גבוהה ומליצית, פשוט תענוג צרוף לקרוא סיפור עם טעם של פעם.

 ארץ יצוריי הפרא מאת מוריס סנדק מוריס סנדק היה הסופר האהוב עליי בתור ילדה והספר שלו שהכי אהבתי הוא ארץ יצוריי הפר. בספר מסופר על מקס שהשתולל ונשלח לחדרו בלי לאכול ארוחת ערב.החדר של מקס הופך לעולם הגדול ומקס יוצא להרפתקה גדולה אל ארץ יצורי הפרא. ספר נהדר וקסום שבסופו מזכיר לנו שאהבה אמיתית היא ללא תנאים.

 טרופותי מאת ג'וליה דונלדסון טרופותי הוא ספר על עכבר פיקח שמצליח להתחמק מלהפוך לארוחת ערב של חיות היער השונות… ומיהו טרופותי? מי לא מכיר את טרופותי? לא באמת? מי שלא מכיר שירוץ לרכוש את הספר…

תהיה בריא, מוריס מקגי מאת פיליפ ס' סטיד את הספר הזה לקחתי בגלל האיורים הנפלאים, אבל גיליתי שהסיפור קסום לא פחות. סיפור על חברות בין מר מקגי והחיות בגן החיות בו הוא עובד. השילוב של האיורים הריאליסטיים והעלילה הדמיונית, מאפשרים לילדים ולהורים לצלול לתוך סיפור ולשקוע בו.

Comments

comments