זה מה שהרגשתי בעבר, אפילו התביישתי להזמין חברים שיראו שהמעצבת מתגוררת בדירה שכורה עם ספה מאיקאה ובלי מנורות תקרה. אני יודעת איך בית החלומות שלי צריך להראות ונכון להיום, הוא לא ממש עונה על הציפיות שלי. החלום של לעצב את הבית שלי בוודאי יתממש יום אחד, אבל בינתיים, למדתי שיעור חשוב בלאהוב את הבית ואני שמחה לחלוק אותו אתכם.
הדבר הראשון ששמתי לב אליו הוא שכשאנשים נכנסים לבית שלי לראשונה, הם מציינים שהוא מאוד נעים ויפה ואחר כך מתחילים להתלהב מכל מיני פריטים שבו. בהתחלה לא הבנתי על מה הם מדברים. הרי הדירה שלי רחוקה מלהיות דירת החלומות שלי. אבל אז שמתי לב שאותו הדבר קורה כשאני נכנסת לבתים של אחרים ומחמיאה להם על העיצוב. במקום לומר תודה, מתחילים לפרט לי למה הם למעשה שונאים את הבית ואילו דברים הם היו רוצים לשנות… או שמיד הם מתנצלים על הבלאגן.
ופתאום זה היכה בי! כנראה שרוב האנשים, מרגישים לא נוח עם הבית שלהם. אני לא יודעת אם זה כמו דימוי גוף שלילי, אולי יש כזה דבר דימוי בית שלילי, אבל לדעתי זה מנהג שצריך לבטל ומיד.
להפסיק להתנצל
גם אם הבית שלכם יפה ומעוצב, יכול להיות שאתם עדיין מרגישים חסרי ביטחון לגבי חלקים שעדיין לא הספקתם לעצב או לגבי זה שהבית שלכם לא תמיד מסודר ומאורגן כמו בקטלוג. העניין הוא שבאופן טבעי, אנחנו מאוד ביקורתיים כלפי עצמנו ויותר סלחניים כלפי הסביבה. כך שנוצר מצב בו אנחנו מתחילים להרגיש חסרי ביטחון לגבי הבית שלנו בעוד שמי שצופה בו מהצד, לא בהכרח רואה את הדברים כמונו. לכן, הדבר הראשון שעליכם לעשות, הוא להפסיק להתנצל. סביר שעד ההתנצלות, אף אחד לא רואה את הבלאגן. אני יודעת שכשאני נמצאת אצל אחרים, העין שלי מנטרלת אותו לחלוטין מכיון שהיא עסוקה בלחשוב איך לארגן מחדש את החדר, או שהיא מתבייתת על המנורה המדהימה משנות השבעים שהם קיבלו בירושה מסבתא. אל תתנצלו. ההתנצלות שלכם רק תגרום לצד השני להרגיש לא בנוח ולהתחיל לחפש את הבלאגן והלכלוך במקום להתמקד במפה היפה שעל שולחן האוכל.
איך להתגבר על הצורך להתנצל? פשוט מאוד: לפני שאתם פורצים בהתנצלות קורעת לב, קחו נשימה עמוקה ותגידו רק מילה אחת: "תודה".
הבית שלכם הוא לא קטלוג
הפקה למגזין סגנון, פברואר, 2015. סטיילינג: שירה גנני וקרן בר (זאת אני)! צילום: אביבית ויסמן
להסתכל על חצי הכוס המלאה
כפי שכבר בוודאי הבנתם: מצד אחד אני מאוד אוהבת את הדירה שלי. יש בה המון אופי והמון פריטים שאני מאוד אוהבת. מצד שני, יש בה עוד המון דברים שהייתי שמחה לשנות. תנו לי לגלות לכם סוד קטן… כמעט בכל בית קיים איזשהו פער בין הרצוי למצוי. אני עדיין לא נתקלתי בפרוייקט שבו הוגשמו כל החלומות הכי פרועים… לפעמים יש בעיות תקציב, לפעמים יש הבדלים בין רצונות של בני הבית השונים ולפעמים פשוט לא ניתן לשלב יותר מידי אלמנטים עיצוביים באותו הבית.
הנקודה היא שתמיד נרצה לשפר ולשדרג את הבית, אבל זה לא אומר שאנחנו לא יכולים להעריך ולאהוב את הדברים שכן אהובים עלינו בבית. הטיפ שלי הוא להסתכל על חצי הכוס המלאה ובמקום להתמקד במה שעדיין אין, אפשר לשמוח על מה שיש ולתת לו להיות הגורם המשפיע על התחושות שלנו בבית. חפשו בבית פריט שאתם אוהבים במיוחד, אולי הוא אפילו נמצא בבויידם ובכלל שכחתם שהוא קיים. תנו לפריט הזה מקום של כבוד בבית, אם זו תמונה שרק מחכה למסגור, אל תחכו. מסגרו אותה ותלו אותה היום. אני מאמינה שמיד תרגישו בהבדל.
הפינה האהובה עליי בבית
כן, זה יד שנייה
אין שום בושה בפריטים יד שנייה, להיפך, לפעמים את הדברים הכי טובים ניתן למצוא בשווקי פשפשים או באתרי יד שתיים למינהם. לא רק שאתם תורמים לסביבה בכך שאתם רוכשים יד שנייה, אתם גם מעלים את הסיכוי שלכם למצוא פריטים מהממים שאין לאף אחד אחר. הרהיטים שאני הכי אוהבת בבית שלי הם רהיטים שקיבלתי מהמשפחה שלי… שולחן סלוני עגול ושולחן אוכל שחור הם רק שניים מהפריטים שסביר להניח שהייתי משלמת עליהם הון קטן לו הייתי מוצאת אותם בחנות וינטאג'. זוכרים? הכל עניין של הגדרות ואיך מציגים את הדברים… בפעם הבאה שיכנסו אליכם הבייתה, אל תגידו: "כן, אסופת הרהיטים המביכה הזו היא תוצר של מה שקיבלנו מהשכנים". אמרו "עבדנו מאוד קשה כדי להתאים את הרהיטים השונים ולייצר סגנון אקלקטי משגע שקשה מאוד להשיג כיום". כמו תמיד, הכל זה עניין של גישה ושל הצגת הדברים. עצם ההתנצלות, מורידה את הערך של הבית שלכם, אבל אם תתגאו בו, אז אחרים יראו את החלקים הטובים ומבלי לשים לב ישמיטו את הפחות מוצלחים.
אחד קניתי והשני קיבלתי יד שנייה (נחשו מי זה מי)
פשוט לאהוב Embrace your home
לסיכום, בפעם הבאה שמישהו מחמיא לכם על הבית, פשוט תגידו תודה ובמקום להתחיל למנות את הדברים שאתם שונאים בבית או הדברים שעדיין לא מושלמים בבית שלכם, תהנו מהספק שמישהו טרח לציין לטובה את הבית שלכם ותהנו מהמחמאה. אני בטוחה שמי שנתן את המחמאה באמת התכוון לכך, אני אפילו בטוחה שברגע שהתחלתם לדבר על הדברים הלא טובים, הוא קצת התבאס מזה. תזכרו, אתם לא גרים בקטלוג, אתם גרים בבית שחיים בו אנשים… נכון שלא כדאי שהבית יהיה מבורדק כל הזמן, אבל קצת בלאגן זה בסדר גמור. הטריק הוא לדעת להסתיר את הבלאגן לפני שאנשים באים. כך שאפשר תמיד להחביא אותו מתחת לשטיח, בסלסלות או בתוך קופסאות, כך שהוא לא יהיה מורגש כל כך.
אל תאבדו את הביטחון בקשר לבית שלכן, תאהבו אותו כמו שהוא כרגע וגם אם הוא לא מושלם, תהיו שלמים עם הבית שלכם כפי שהוא כרגע.
גם אתם מתביישים בבית שלכם לפעמים?
מוזמנים לחלוק איתי את הדברים הכי מביכים, או לחלופין, לספר לי על הפינה שאתם הכי גאים בה בבית.
כך או כך, אני בטוחה שאחרי שתפרקו, תרגישו הרבה יותר טוב…
עיצוב פנים| מישל הולץ
סטיילינג | KarenB
צילום| אביבית ויסמן
כתבת את זה בשבילי, נכון? נכון??…
את יודעת כמה אנשים אמרו לי שהם הרגישו שהפוסט הזה נכתב בשבילם? אני באמת מאמינה שזו תחושה קולקטיבית 🙂
[…] מאיליו, מכיון שעד לא מזמן שנאתי את הסלון שלי ואפילו התביישתי בו במיוחד שנאתי את הספה הישנה והמרופטת שגרמה לו להראות […]
[…] מאיליו, מכיון שעד לא מזמן שנאתי את הסלון שלי ואפילו התביישתי בו במיוחד שנאתי את הספה הישנה והמרופטת שגרמה לו להראות […]
הי קרן לשמחתי התגלגלתי לכאן כמעט במקרה….תודה על פוסט מקסים – הזדהיתי עם כל מילה (גם אני סנדלרית יחפה…)
איזה כיף שאת כאן חדוה. ותודה רבה על התגובה. כיף לדעת שאני לא לבד.