זו לא הפעם הראשונה שאני כותבת על כך שבתור מעצבת, אני מעדיפה פרוייקטים של שיפוץ דירות ישנות על פני דירות קבלן. שיפוץ הוא תהליך קצר יותר, לרוב, אני עובדת עם הקבלן שלי, שרגיל לבקשות המיוחדות שלי כמו גרונגים באריחי המקלחת (45 מעלות בחיבור בין אריחים), דרישות ריצוף מיוחדות, צבעים או טפטים ייחודיים ועוד דברים שלא כל קבלן יסכים/ידע לבצע.
אחרי לחץ פיזי מתון, הקבלן הסכים לעשות גרונגים
בנוסף, התהליך תכנון בדירות קבלן הוא בדרך כלל הפוך. קודם מבקשים פירוט של התכנון ורק אז בוחרים את האלמנטים העיצוביים. לדוגמא: מבקשים תכנית אינסטלציה לפני שבוחרים את הסוגי ברזים, אינטרפוצים, כיורים וכדומה. או דורשים תכנית תאורה, לפני שבחרנו בכלל את הגופי תאורה.
אחת ההנאות הגדולות שלי מתהליך העיצוב, הוא למצוא את החיבורים המושלמים, תוך כדי תהליך ולהשאיר קצת גמישות בתכנון לפריטי קסם שעדיין לא מצאנו. הנוקשות של תהליך עיצוב דירת הקבלן, מבטל את הגמישות ה-הו כה חשובה לתכנון.
אז איך הגעתי לעצב לגלי ועדי את הדירה שלהם?
לא משנה עד כמה הפרוייקט נראה לי מעניין או משעמם. מה שמכריע מבחינתי אלו הלקוחות. עדי וגלי הקסימו אותי מהפגישה הראשונה שלנו ולמרות שנשבעתי שלא אקח פרוייקטים של דירת קבלן, החלטתי לחרוג ממנהגי כי פשוט לא יכולתי לעמוד בפני לקוחות כל כך מקסימים.
קיבלתי לימונים
בני הזוג קנו דירת ארבעה חדרים במטרה להפוך אותה לדירת חמישה חדרים עבור משפחתם בת חמש הנפשות +כלבה עתידית שעד שהם עברו, כבר הגיעה והפכה לחלק בלתי נפרד מהמשפחה.
כשקנו את הדירה, הציגו להם את האופציה להפוך את המטבח לחדר ולדחוף את המטבח לחלל המרכזי. כאילו שמטבח זה משהו שאפשר לדחוף… (פחחח). כשראיתי את התכנית שהציעו להם, היה לי ברור ש״המטבח״ בתכנית, הוא יותר כמו מטבחון, ללא שטחי אחסון, ללא משטח עבודה ובלי מקום לתנור וכיריים (בקטנה, מי בכלל משתמש בדברים האלה)?
כשמקבלים תכנית מקבלן, חשוב לשים לב שהתכנון עובד גם במציאות ומתאים לצרכים שלכם. כל משפחה יש לה צרכים ורצונות שונים ולכן העיצוב חייב להתאים את עצמו לצרכים האלה. חשוב לזכור שהנייר סופג הכל, אבל כשמתכננים לפרטי פרטים, אפשר לגלות פתאום שבמציאות הדברים מורכבים יותר. עין מקצועית תדע להבחין בלימונים ולהפוך אותם ללימונדה.
לימונדה צהובה
אחרי מאבק הוגן עם התכנית, העפת קירות מיותרים, קילול עמודים עקשנים ותפילה קטנה שהכל יכנס, הצלחתי להתגבר על חוקי הטבע ולהכניס חדר נוסף ומטבח גדול ומפנק לדירת ארבעה חדרים. את התכניות הראתי בגאווה לאמא, שעד היום מזכירה לי, איך הצלחתי לחולל קסמים בדירה ההיא שלא היה בה מטבח. אם תשאלו אותי, אין לי מושג איך זה קרה, כי לא תמיד אני מצליחה להגשים את הבלתי אפשרי.
חדר משחקים
חדר המשחקים, ממוקם היכן שהמטבח היה אמור להיות, לפני שסגרו אותו לחדר. מכיון שסגירת החדר, משמעותה שיש כיוון אויר ואור אחד לחלל המרכזי (מהויטרינה), היה לי חשוב לשמור על קשר כלשהו בין החללים. לכן, השקענו בדלת כפולה אותה אפשר לפתוח או לסגור ולשלוט ברמת הקשר בין שני החללים הללו.
חדר המשחקים הוא המקום שבו הילדים רובצים אחרי שהם חוזרים הביתה. בין אם הם משחקים, קוראים, מכינים שיעורים או רואים טלויזיה… יש מקום שבו כל המשפחה יכולה להתכנס בו ולעשות פעילות משותפת ולהחליט אם רוצים להתנתק משאר הבית או להישאר מחוברים. יום אחד, כשהבנים יגדלו וכבר לא יחלקו חדר, חדר המשחקים יהפוך לחדר שינה נוסף (מעניין מי יזכה בחדר השווה הזה). דרך אגב, אם אתן שואלות את עצמכן, איפה המשחקים? כולם מאוחסנים בארון ובמגירות מתחת למיטת הרביצה. 
המטבח
האתגר הגדול של התכנון, היה למצוא מקום למטבח שבעצם הפך למעין אי שמסביבו בנוי כל הבית. את המטבח רואים מיד כשנכנסים לבית והוא מכיל בתוכו את פינת האוכל. כן, כן… כשרוצים חדר נוסף ומטבח בגודל הגיוני, צריך לותר על משהו והפעם היתה זו פינת האוכל לאירוח. פינת האוכל המשפחתית הוצמדה לאי המטבח, כך שהמטבח הפך ללב הפועם של הבית. בחלק התכול של המטבח נמצאות רוב הפונקציות כמו תנור, מיקרו וכיור. באי הנגדי, ממוקמות הכיריים ואחסון הכלים. המזווה נמצא בארונות הגבוהים, המשמשים גם כארון כניסה ואחסון.
מסדרון
בתכנית המקורית, המסדרון ארוך ומאיים. באופן אישי, אני לא אוהבת מסדרונות ארוכים, זה חלל לא נעים שלא כיף לעבור בו. כשיש מסדרון ארוך מידי, אני מנסה לפתוח בו פתח נוסף בכדי לייצר תנועה נוחה יותר בבית. במקרה הזה, הפתחים ממוקמים משני צידי החלק הכחול של המטבח והם מייצרים תנועה וזרימה סיבובית מסביבו.
מסדרון משני צידי המטבח
סלון
הסלון ממוקם בקצה המטבח, מעבר לפתח השני של המסדרון. לאורך כל הפרוייקט, היה לי חשש שהסלון קטן מידי. התכנית הראתה שנכנסת בו ספה וכורסא וזה הכל. לא הכי גדול, אבל בדיוק מספיק. למרות שעל הנייר, הסלון הזה הוא קטנטן, הוא דווקא לא מרגיש צפוף בכלל ויש לכך מספר סיבות: ראשית, הוא צמוד למרפסת שגורמת לו להרגיש מרווח ומהצד השני, הוא פתוח למטבח, כאילו הוא המשך ישיר שלו. אבל הסיבה הכי משמעותית: טריק ויזואלי שבו השתמשתי, בדמות של פס צהוב שעובר מהקיר של הטלויזיה, דרך התקרה באלכסון ועד לרווח בין המטבח לסלון. הפס הצהוב והתמים הזה, נועד לייצר אשליה אופטית שהסלון רחב יותר ממה שהוא. מה שמוכיח שעיצוב יכול בהחלט לגרום לחלל להראות גדול יותר. הפס הצהוב הזה, חוזר בכל מיני אלמנטים עיצוביים בדירה ממש כחוט השני, רק צהוב (גוון מדוייק בסוף הפוסט).
חדר שינה
חדר השינה של ההורים גדול ומפנק עם מקלחת גדולה צמודה לו. במרכז החדר יש בסיס מיטה מרופד ללא גב. כשרוצים לחסוך בגב מיטה, ניתן לייצר אפקט של צביעה בקיר שיגדיר את איזור המיטה וינטרל את הצורך בגב. גם כאן שיחקנו עם צביעה אמנותית, הפעם בירוק עמוק. הצהוב, מבליח לרגע באחת שידות הצד, בכדי להזכיר לנו שאנחנו באותו הבית.
לגלי יש אהבה לספרים ולכן, בכל רחבי הבית פזורים מדפים ואחסון לספרים. כשמעצבים בית שאוהבים, חשוב להתעכב על הדברים שגורמים לכם אושר ולתת להם מקום הולם בעיצוב. בחדר השינה, הקדשנו מדפים במיוחד לספרים, בצבע הירוק שמהדהד בקיר, כיסא מרופד סמוך הוא מקום נהדר לשבת ולקרוא או פשוט להניח בגדים שעוד נרצה ללבוש.
חדרי רחצה
בחדרי הרחצה האתגר הגדול היה לשדרג את החדרים מבלי להשתגע מבחינת התקציב. כשמעצבים חדר רחצה, יש כמה כללים שחשוב להקפיד עליהם, יש לי פוסט שלם שמוקדש רק לנושא הזה. אחת הבקשות של בני הזוג, הייתה לותר על האמבטיות לחלוטין לטובת מקלחות גדולות ומפנקות. כשאין ילדים קטנים בבית ואם אתם לא אוהבים להתפנק לכם באמבטיה, אפשר בהחלט לחסוך את עלויות האמבטיה (ובינינו, זה גם פחות לנקות) .
בחנות הקרמיקה, ניתנה לנו אפשרות לבחור בין קרמיקה בצבע אפור עכבר לקרמיקה בצבע בז׳. חיפוי הקיר, בלבן בגודל 30/60 ובקיצור, פיהוק אחד גדול ומשעמם. אם עושים חישוב מהיר, מגיעים למסקנה שהשטח הכי קטן בחדר אמבטיה הוא המדף לסבונים והשטח הכי קטן אחריו הוא הרצפה. אלו הם בדיוק שני המקומות בהם החלטנו להשקיע. את הקירות השארנו בלבן, כפי שהקבלן נותן ואת אריחי הרצפה שדרגנו לאריחים יפייפיים דמוי בטון עם איורים מקסימים. חדות העין יבחינו בקצת שוני בין הדוגמאות. בנישת הבקבוקים, השקענו באריח פסיפס יוקרתי דמוי קוביות. בנוסף, פינקנו את הארונות כיור בצבעים משגעים! אחד כחול אפרפר והשני, איך לא? צהוב.
מוסר השכל
דירת קבלן לא חייבת להיות אפרורית וצפופה. כשבודקים את הצרכים, מוותרים על מה שמיותר ומוסיפים קצת צבע, דמיון וקצת שדרוגים, אפשר להגיע לתוצאות יפייפיות. במקרה הזה, היו לי שותפים נפלאים לפשע ובזכותם החלטתי לקחת עוד דירות קבלן (רק בגלל שהלקוחות שווים את זה כמובן).
עברתן לדירת קבלן? יש לכן טיפים ורעיונות לשדרוג? גלו לנו בתגובות, מה הטיפים החמים שלכן לעיצוב דירת הקבלן. או בקהילת הפייסבוק שלנו מרגישות בבית עם Karen B
לא רוצה לפספס את הפוסט הבא? הרשמי לרשימת התפוצה וכל הפוסטים הטיפים וההטבות יחכו לך הישר בתיבת המייל (בלי ג׳אנק, נשבעת).
צילום: שירן כרמל
מאיפה?
מטבח: מטבחי זיו
כלים סניטריים וריצוף: חרש
ארונות אמבטיה: סבח
ספה: בדוסה
תאורה: שקע ותקע
תמונות יפניות: Society 6
תמונות נורדיות: Elior&Yonit
תמונות שחור לבן : אקלקט
תמונות סלון: גליפס
, אגרטל משושה, כלי H : Tema Design
עציצי קש: גיטה
כריות: רוזבד
כרית צבעי מים: תמר ברניצקי
צבע צהוב : 0857 נירלט
צבע ירוק עמוק: 1126D טמבור
[…] נבחר לחדר השינה של דירת קבלן אפרפרה כדי להוסיף עוד צבע. […]