הספה שלי מאותתת לי שהגיע הזמן להחליף אותה. הריפוד שלה מלא כתמים, הכריות שלה איבדו את הצורה והיא נראית מרופטת וזקנה. אפילו אמא שלי (שאומרת את מה שכולם חושבים), רומזת לי בגסות שזהו, הגיעה זמנה של הספה להמשיך לעולם טוב יותר. האמת, היא נראית לא רע בשביל ספה שנקנתה באיקאה
חופשת הלידה הסתיימה לה, נלה התחילה ללכת למשפחתון ואני חוזרת לעבודה בפול גז. כל כך התגעגעתי ויש כל כך הרבה דברים שיש לי לעשות! אני כבר טובעת בתכניות עבודה, מפזזת לי בפגישות עם לקוחות ובשטח אבל בסתר ליבי חולמת על ימי צילום. יש לי כבר לא מעט דירות שאני מחכה לצלם ולשתף עימכם כמו דירה
פסח כבר עוד רגע כאן ושיחת היום בגינה הציבורית היא על קניית מתנות החג. אני לא רוצה להשוויץ, אבל אני מחשיבה את עצמי למומחית בנושא. למעשה, לפני כחמש שנים, היה לי בלוג שהיה מוקדש רק למתנות, הוא היה מקסים ואפילו דיי מוצלח, אבל כשפתחתי את הבלוג הזה, נאלצתי לותר עליו.
הפוסט היום מוקדש לאוסי שכתבה לי הודעה מקסימה במיוחד ושאלה שאלה שאני בטוחה שרבים מכם היו שמחים לדעת: ״שלום קרן, שמחתי להצטרף לרשימת המנויים שלך. התכנים מענינים התפיסה שכל פריט-גם אם הוא אינו טרנדי-שאדם אוהב ימצא את מקומו בעיצוב הבית הפרטי קנתה אותי. בתקופה שכל הבתים ה "מעוצבים " נראים
חופשת הלידה היא תקופה לא פשוטה לעצמאית. אני רגילה לתפקד בלוחות זמנים, לתקתק ימי צילומים להתרוצץ בין חנויות בימי קניות לכתוב בבלוג ואפילו להינות מהדרך. לוחות הזמנים שלי כרגע תלויים לחלוטין ביצור קטנטן ומתוק ששואב משעות הזמן הפנוי שלי וקובע סדר חדש בחיי. הבלוג שלי מרגיש מוזנח, דירות מחכות שאצלם אותם
האמת, התגעגעתי… הבטחתי לעצמי שבחופשת לידה, אני אמצא זמן לכתוב בבלוג אולי אצלם סרטון או שניים. אפילו הייתה לי פנטזיה שאני אתחיל לעבוד על מוצר סודי שאני חולמת ליצור עבורכם. לגמרי שכחתי, או יותר נכון, הדחקתי שחופשת לידה זה רק טייטל, כמו חופשת סמסטר או מש״ק ממטרות. לכן, כשרחלי מ- Soul
מידי פעם אתם כותבים לי שאלות בתגובות או במיילים ואני שמחה לענות לכם, בעיקר אם מדובר בשאלה כללית שאני יכולה להפוך לבלוג פוסט או סרטון. היום אני עונה (באיחור רב), לשונית, שביקשה טיפים לעיצוב של דירה שכורה. מכיון שגם אני גרה בדירה שכורה, אני יכולה לספר לכם שאפשר בקלות לשדרג
השנה עומדת להסתיים לה, שנה של פרוייקטים חדשים ומרגשים, חברויות חדשות שיתופי פעולה נהדרים, התחלות חדשות והתרגשות גדולה לקראת הרחבת המשפחה. בתחילת כל שנה אני חוגגת יום הולדת לסטודיו ויום הולדת לבלוג שלי והשנה, רגע לפני שהיא נגמרה, הצטרפה למשפחה שלנו, נלה המתוקה. כך יצא שבשלוש שנים האחרונות, כל תחילת שנה
אני אוהבת שיתופי פעולה. אם יש דבר שמרגש אותי בעידן של המדיה החברתית, זו האפשרות לפגוש אנשים חדשים ומעוררי השראה ולהיות חלק מקהילה של מעצבות מוכשרות. עוד בלימודים אהבתי לעבוד בקבוצות, אהבתי את הבריינסטורמינג, את הפריון ההדדי, את האפשרות לבנות קונספט משותף כשכל אחד תורם את הידע והקסם האישי שלו.
את טל המקסים אני מכירה כבר מזמן, (גילוי נאות, הוא חבר ילדות של יובל ותמיד הרגשתי שהיה לנו חיבור למרות הפעמים המועטות שנפגשנו). טל הוא עורך וידאו, בעל שיק נטול מאמץ ועין טובה לפרטים ולאיכות. הסגנון שלו הוא אורבני, מינימליסטי, מונוכרומטי ומאוד מוקפד. לכן, שמחתי במיוחד כשהוא פנה אליי בכדי